הדרישה המקוממת של ניק ריינר כדי לממן את הגנתו במשפט על רצח הוריו

אין גבול לחוצפה: הדרישה המקוממת של ניק ריינר להשתמש בהון של הוריו המנוחים כדי להינצל ממאסר עולם הציתה סערה ציבורית חריפה בארצות הברית והותירה את הגולשים ברשתות החברתיות מזועזעים.

ריינר, הנאשם כי דקר למוות באכזריות את אביו, במאי הקולנוע ההוליוודי הנודע רוב ריינר, ואת אמו המפיקה מישל סינגר ריינר, מנהל כעת מאבק משפטי עיקש כדי לקבל גישה מיידית לקרן נאמנות בשווי של למעלה מ-1.5 מיליון דולרים שהם עצמם השאירו לו. הניסיון המחושב של הבן לממן הגנה משפטית יקרה של עורכי דין מהשורה הראשונה באמצעות כספם של קורבנות הרצח, הפך לאחד הנושאים המדוברים והשנויים במחלוקת ביותר ברשת ומחוצה לה ביממה האחרונה, מאז פורסם האמצעי התקשורת.

הידיעה על העתירה המשפטית שהגיש ריינר עוררה גל של תגובות קשות, זעם מוחלט ושאט נפש ברחבי הרשת. אלפי מגיבים הביעו תדהמה לנוכח מה שהגדירו כעזות מצח חסרת תקדים, ורבים תהו כיצד מערכת המשפט בכלל מאפשרת מצב שבו אדם עשוי ליהנות מפירות פשעו עוד לפני שהוכחה חפותו.

חלק מהגולשים כתבו כי מדובר בשיא חדש של ציניות וניצול, בעוד אחרים ציינו כי יש לחסום לאלתר כל גישה של ריינר לכסף, שכן אם יורשע אסור שמיליון וחצי דולרים ישמשו כגלגל הצלה עבור מי שנטל את חיי הוריו.

מנגד, מיעוט קטן של מגיבים ניסה להציג עמדה משפטית קרה והזכיר כי כל עוד לא נפסק אחרת, ריינר נחשב לחף מפשע על פי חוק ולכן זכאי להשתמש במשאבים השייכים לו כדי להגן על עצמו.

על פי כתב האישום, רוב ומישל ריינר נדקרו למוות בדצמבר 2025 בתוך אחוזתם המפוארת בשכונת ברנטווד היוקרתית שבלוס אנג'לס. בנם, ניק ריינר בן ה-32, נעצר שעות ספורות לאחר מכן ומאז הוא עומד לדין בגין שני סעיפים של רצח מדרגה ראשונה, אישומים שבהם כפר לחלוטין. כעת, מתוך כותלי בית המעצר, מנהלים עורכי דינו האזרחיים מערכה נפרדת בבית המשפט לענייני ירושות ועיזבונות בלוס אנג'לס, בדרישה לשחרר לידיו את הכספים.

בעתירה שהוגשה נטען כי ההורים המנוחים הקימו בשנת 1993 קרן נאמנות נפרדת וקטנה יותר עבור כל אחד משלושת ילדיהם הביולוגיים. תנאי הקרן של ניק קבעו הנחיות ברורות שאינן נתונות לשיקול דעת, לפיהן מחצית מהסכום תועבר לשליטתו המלאה עם הגיעו לגיל 30 והמחצית השנייה תינתן לו בגיל 35. למרות זאת, ריינר טוען כי מעולם לא קיבל את החלק הראשון שהגיע לו כבר לפני שנתיים וכי הנאמן הנוכחי של הקרן, עורך הדין פול קנין, מונע ממנו את הגישה לכסף באמתלות שונות.

"אהב את הוריו ושבור ממותם"

בעתירה מתוארת התנהלותו של הנאמן כסדרה משתנה של תירוצים והצדקות, הכוללת חששות בלתי מבוססים לגבי כשירותו של ניק לנהל קרן נאמנות. עורכי דינו של ריינר מדגישים כי אין כל קביעה שיפוטית או חוות דעת רפואית המעידה על חוסר כשירות וכי הנאמן אינו רשאי להתנות את העברת הכספים המנדטורית בהערכה סובייקטיבית של השימוש המיועד בהם. עוד נכתב בעתירה כי ניק אהב את הוריו והוא שבור ממותם, אך העובדות לגבי מה שקרה או לא קרה להם אינן עומדות לדיון בהליך המשפטי הנוכחי הנוגע לקרן הנאמנות.

כמו כל אדם המואשם בפשע, ניק חוסה תחת חזקת החפות והוא זכאי לנהל את הגנתו באמצעות המשאבים השייכים לו על פי חוק.

הצורך הכלכלי של ריינר הפך לדחוף במיוחד בעקבות השינוי בייצוג המשפטי שלו. בתחילה שכר ריינר את שירותיו של עורך הדין הפלילי הבכיר אלן ג'קסון, במימון זמני שארגנו אחיו, אך בינואר האחרון נאלץ ג'קסון לפרוש מהתיק לאחר שהנאמן סירב לשחרר כספים מקרנות המשפחה. בעקבות כך, מיוצג כעת ריינר על ידי הסנגורית הציבורית קימברלי גרין. בעתירה מובהר כי הזמן הוא מרכיב קריטי, וכי המשך עיכוב הכספים מסכן באופן ממשי את הגנתו בהליך הפלילי שבו הסיכונים עבורו הם הגבוהים ביותר.

בנוסך למימון עורכי הדין הפרטיים, העתירה דורשת לשחרר סכום של כ-750 אלף דולרים המהווים את החצי הראשון של הירושה, כדי לאפשר לריינר להפקיד כסף בחשבון הקנטינה שלו בבית הכלא. עורכי דינו הסבירו כי הוא זקוק למזומנים כדי לרכוש פריטי תמיכה בסיסיים ביותר הדרושים לו במהלך תקופת מאסרו, דוגמת גרביים ומוצרי היגיינה אישית כמו סבון, במסגרת מגבלות ההוצאה הנמוכות שמטיל בית הכלא.