אחותו של ימנו זלקה ז"ל: "הוא שאל בדמעות מה המשמעות שלו בעולם"

כחודש לאחר רצח ימנו זלקה ז"ל בפתח תקווה, אחותו יירוס זלקה חושפת כשלים מהותיים בניהול התיק על ידי המשטרה והפרקליטות, ומאשימה את הורי החשודים בשיבוש אקטיבי של החקירה. בראיון נוקב לפודקאסט "לך תחפש" עם יוסי מרשק טוענת זלקה כי הלינץ' המתוכנן סווג תחילה בצורה מקלה כ"קטטה", ומפרטת כיצד קטינות שאינן נכללות בכתב האישום סייעו לחשודים להעלים ראיות דם מיד לאחר הדקירה.

האירוע כזכור התרחש בליל יום העצמאות, כאשר ימנו זלקה ז"ל העיר לנערים שריססו ספריי שלג בפיצרייה שבה עבד כאחמ"ש. לדברי אחותו, הנערים איימו עליו, עזבו את המקום וחזרו לאחר כשעתיים כשהם מצוידים בסכין ומלווים בעשרות נערים ונערות שביצעו בו לינץ'. למרות התיעוד הברור של האירוע, המערכת המשפטית והחקירתית התנהלה במסלול שלדברי המשפחה פגע בסיכויים להגיע למיצוי הדין.

"היו שם 19 אנשים באירוע עצמו שזרקו משהו או נגעו בו, וכולם עשו פעולה כלשהי שתרמה בסוף לרצח", מבהירה זלקה ומביעה תרעומת על כך שרק 16 נערים הועמדו לדין בסופו של דבר. היא מצביעה על שלוש קטינות נוספות שסייעו להעלים ראיות ולא הוגש נגדן כתב אישום: "הן הביאו להם מים לשטוף את הדם, והביאו מכנסיים שיחליפו. היה להם שלושה ימים לטשטש ראיות לפני שהמשטרה ביצעה מעצרים".

החשד לפרוטקציה והתנהלות ההורים בפרשה

אחד האלמנטים המרכזיים שמעלה זלקה נוגע לזהותם של הנאשמים והוריהם. בראיון היא מציינת כי אחד מהקטינים המעורבים ישירות ברצח הוא בנו של בכיר במשרד הביטחון - נתון שלדבריה מתקשר לסיווג המקל של התיק בשלביו הראשונים. בנוסף, היא מאשימה את הורי הנערים בתיאום גרסאות ובהברחתם לכתובות מגורים משניות של הורים גרושים כדי להקשות על איתורם על ידי המשטרה.

"הילדים הלכו לבית שהוא לא הבית המקורי שלהם, והמשטרה לא הלכה אליו קודם כי היא לא הכירה את הכתובת", היא מסבירה. זלקה תוקפת את הגישה הטיפולית של חוק הנוער ומבהירה כי המשפחה תתנגד באופן נחרץ לכל ניסיון להגיע להסדר טיעון: "מה ההבדל בין ילד בן 15 שיוצא עם סכין מהבית לבין גבר בן 30? שניהם מבצאים את אותה פעולה שזה רצח. אנחנו דורשים מאסר עולם לכל ה-16. עבריינות הנוער היא איום ביטחוני למדינה".

התנהלות הסנגורים והנאשמים בבית המשפט מתוארת על ידה כמפגן של חוסר בושה וזלזול במשפחה השכולה. "אתה רואה את הסנגורים פונים אלינו בצער מזויף, ובמקביל הם ניסו להוציא אותנו מהדיון בטענת חיסיון וצנעת הפרט של הקטינים. הנאשמים עצמם מסתכלים עלינו בגאון, אין להם שום בושה, וספסל הדיונים בבית המשפט נראה להם כמו קייטנה", היא מתארת.

החיפוש אחר משמעות וקעקוע ה"זכור שתמות"

לצד המאבק, זלקה משתפת בסיפור אישי אל אחיה ז"ל, אשר חווה תקופה מורכבת לאחר שחרורו מהצבא. חודשים ספורים לפני הרצח, עבר ימנו תהליך פנימי של חיפוש עצמי וסגירת מעגלים מול סביבתו, שכלל שליחת הודעות תודה מפורטות למפקדיו בעבר ולמחנכת שלו בבית הספר, לצד החלטה לעזוב את עבודתו באילת כדי לחזור ולהתגורר קרוב לאחיו ולאחיותיו הקטנים.

ביטוי מובהק לחיפוש הפנימי הזה היה קעקוע שחרט על ידו הנושא את המילים בלטינית "Memento Mori" (זכור שתמות). זלקה מדגישה כי לא היה מדובר בעיסוק מתוך אלמנטים דיכאוניים, אלא בתפיסת עולם מפוכחת ובוגרת לגילו: "המשמעות היא שהחיים שבירים, אבל המטרה היא שתנצל את היום שלך ותחיה חיי משמעות. הוא הבין את זה בגיל צעיר מאוד".

היא נזכרת בשיחה טעונה שניהלה עמו בחדרו, שבה התפרק בפניה בבכי ותהה לגבי תפקידו בעולם: "הוא הסתכל עליי עם כאב ודמעות בעיניים ואמר לי 'יירוס, מה אני עושה פה בכלל? מה המשמעות שלי בעולם הזה?'. היום אני מבינה שאולי זו המשמעות שלו. ימנו אחי כבר לא יחזור אלינו, אבל המאבק הציבורי שאנחנו מובילים יכול להציל את הילדים הבאים. אם התיק שלו יהפוך לחסר תקדים ותהיה פה ענישה מחמירה שתייצר הרתעה, נחיה בסביבה בטוחה יותר".