עדן הראל מודה: "יש לי געגועים שלא מסתדרים עם ההיגיון"

לגדל שישה ילדים זה אף פעם לא פשוט. כשהם קטנים זה אומר בית מלא בצחוק, המולה ובלאגנים, וכשהם גדלים זה כבר הופך לסט אחר לחלוטין של דאגות.

בטווח של כמה חודשים, הראל ועודד מנשה מצאו את עצמם מנווטים דרך שתי טלטלות רגשיות: בינואר האחרון הם ליוו אל החופה את הבן הבכור נועם (מנישואיה הראשונים של הראל), שהתחתן עם בחירת ליבו רות, ורק חודשיים לאחר מכן, באמצע מרץ, הם כבר התייצבו בבקו"ם עם בנם השני, אוריה בן ה-22, שהתגייס כלוחם לחטיבת החילוץ וההצלה.

מי שזוכר אתהראלכנערת ה-MTVהפרועה של שנות התשעים או אפילו כמגישה השנונה מערוץ 14 של השנים האחרונות, יודע שהיא מרבה לשתף את מאות אלפיה עוקביה בחייה, ברגעים היפים אך גם בקשים, וכך והיא נוהגת לפרק את המציאות מול עוקביה בלי פילטרים מרככים.

בסוף השבוע האחרון, היא שיתפה את 158 אלף עוקביה באינסטגרם בפוסט שחשף את תחושת הצביטה בלב והדאגה שהיא חווה כאמא לחייל.

את הפוסט פתחה בנימה של הודיה ושמחה על השבת שעברה עם בית שהיה כמעט מלא, כשרק דבר אחד העיב על השמחה המושלמת: היעדרו של בנה החייל אוריה. "שבת עברה, תודה לשם על חסד גמור", כתבה והוסיפה: "הבית היה מלא.כל הילדים כולל הזוג הנשוי ורק אחד היה חסר, אוריה".

בהמשך הוסיפה והסבירה את התחושות שהיא חווה כשהיא מדגישה שגם במקום שצובט לה בלב היא גאה בבנה עד השמיים. "אני יודעת שככה זה לוחמים. אני גאה בו עד השמיים, ברור, אבל יש געגועים שלא מסתדרים עם היגיון.יש כיסא ריק סביב השולחן והלב מיד שם. כל השבוע אני עסוקה, רצה, עובדת, מתפקדת, מצליחה להדחיק, אבל בשבת כשהבית מתמלא, מורגש יותר מה חסר", כתבה וביקשה לסיום להעביר מסר לכל ההורים של הלוחמים שחווים תחושות דומות לשלה: "לכל ההורים שמכירים את התחושה הזאת, שהילד שלהם שומר על כולנו בזמן שאנחנו יושבים סביב שולחן השבת - הלב שלי איתכם ונתפלל שיחזרו כולם הביתה בשלום, בגוף ובנפש".