"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא לשלול הפסקות כעונש": רופאי הילדים יוצאים נגד המגמה בבתי הספר

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פרסמה הנחיות חדשות וקובעת כי תלמידים זקוקים לפחות ל־20 דקות הפסקה ביום - גם בגיל ההתבגרות • לפי הארגון, קיצוץ בזמן המשחק והשלכת הפסקות ככלי ענישה פוגעים בלמידה, בריכוז ובבריאות הנפשית

,עודכן
0השמעה
צורך שקיים אצל כל תלמיד. צילום: מידג'רני

האקדמיה האמריקאיתלרפואת ילדים(AAP) פרסמה לראשונה זה 13 שנים הנחיות חדשות בנושא הפסקות בבתי ספר, ובהן מסר חד־משמעי: אסור לשלול מתלמידים הפסקות - גם לא כעונש או בשל קשיים לימודיים.

לפי ההמלצות, יש להעניק לכל תלמיד לפחות 20 דקות הפסקה יומיות כחלק קבוע ומוגן ממערכת השעות. "הפסקה איכותית מחזירה איזון נפשי וריכוז - וזה צורך שקיים אצל כל תלמיד, מגן חובה ועד כיתה י״ב", נכתב במסמך שפורסם ב־CNN.

הפסקה איכותית מחזירה איזון נפשי וריכוז,צילום: GettyImages

ההנחיות מגיעות על רקע מגמה ממושכת של צמצום זמן המשחק החופשי בבתי הספר בארצות הברית. מאז אמצע שנות ה־2000, כ־40% ממחוזות החינוך במדינה קיצצו או ביטלו הפסקות, ובין השנים 2001 ל־2019 ירד זמן ההפסקות השבועי הממוצע בכשעה.

ב־AAP מדגישים כי להפסקות יש השפעה ישירה לא רק על מצב הרוח של הילדים, אלא גם על הישגים לימודיים, ריכוז, התנהגות ובריאות נפשית. לדבריהם, מחקרים עדכניים מראים שמוחם של תלמידים זקוק להפוגות בין פרקי למידה אינטנסיביים כדי לעבד ולאחסן מידע בצורה יעילה יותר.

הארגון מדגיש כי הצורך בהפסקות אינו נוגע רק לילדים צעירים. גם בני נוער מרוויחים מזמן מחוץ לכיתה - במיוחד בעידן שבו שעות המסך הולכות ומתארכות. "פעילות חוץ מאפשרת לתלמידים להתנתק, לזוז ולהיטען מחדש", הסבירו מחברי ההנחיות.

תלמידים עם קשיים לימודיים - זקוקים להפסקות יותר מכל,צילום: Getty-Images

אחד המסרים המרכזיים במסמך מופנה לבתי הספר שמשתמשים בשלילת הפסקות כאמצעי ענישה. לפי האקדמיה, דווקא תלמידים שמתמודדים עם קשיים לימודיים או בעיות התנהגות הם אלו שזקוקים להפסקות יותר מכל. "אין לקחת מתלמידים את זמן ההפסקה מסיבות אקדמיות או משמעתיות", נכתב.

ד"ר רוברט מארי, ממחברי ההנחיות, הסביר כי "המשחק החופשי הפך בשנים האחרונות למאוים יותר ויותר", בין היתר בשל הלחץ לשפר ציונים והישגים לימודיים. לדבריו, מעבר למנוחה, הפסקות מאפשרות לילדים לפתח ביטחון עצמי, להתמודד עם סיטואציות חברתיות ולבנות מיומנויות תקשורת חשובות - יתרונות שרלוונטיים בכל גיל.

באקדמיה מזכירים גם את התרומה הבריאותית של פעילות גופנית יומיומית, במיוחד לאור נתוני ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בארצות הברית, שמשפיעים כיום על אחד מכל חמישה צעירים. לדבריהם, הפסקות קבועות במהלך יום הלימודים הן לא "בזבוז זמן" - אלא חלק חשוב מהלמידה עצמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר