הדסה בן ארי העלתה סרטון עם בתה - וחטפה: "זה מה שקורה כשמתגרשים"

נוכחותן של דמויות המזוהות עם המגזר הדתי ברשתות החברתיות ממשיכה לעורר דיונים ערים על גבולות הצניעות, המשפחתיות וההלכה. בסוף השבוע האחרון עלתההדסה בן ארי, גרושתו של הזמר חנן בן ארי, לסרטון טיקטוק בחשבון של בתם הבכורה, שיר ציון בן ארי. בסרטון נראות השתיים כשהן רוקדות ומתועדות ברגע משותף של אם ובת שצבר קרוב ל-48 אלף צפיות בפרק זמן קצר.

התיעוד, ששותף בין היתר גם בעמוד "דוסלבס", עורר גל תגובות מעורב שנע בין תמיכה בקשר המשפחתי לבין ביקורת נוקבת על סגנון הלבוש וההתנהלות מול המצלמה. מבקרי הסרטון התמקדו בשינוי שעברה הבת מאז הופעותיה המוקדמות לצד אביה ובהשלכות של פירוק התא המשפחתי.

@shir_zion.b

"מה קרה לילדה הצנועה ששרה עם אבא ליד הפסנתר?", תהתה אחת הגולשות, בעוד אחרים הגדירו את הלבוש של שיר ציון כ"פריצות" ואת התנועות של הדסה ככאלו שאינן הולמות אישה דתייה. חלק מהמגיבים אף קישרו את המראות לסטטוס המשפחתי החדש וכתבו: "זה מה שקורה כשמתגרשים".

מנגד, גולשים רבים התייצבו לצדן של השתיים והדגישו את חשיבותה של קבלת הילד ללא תנאי גם כאשר אורח חייו משתנה. "הזויים ההורים שחושבים שהיא צריכה להעניש או להתנכר בגלל שהיא לא בדיוק 'הדתייה' כמו אמא שלה", נכתב באחת התגובות הבולטות. "זאת אמא שלה והאהבה היא לא תלויה בדבר".

@shir_zion.b

הדיון הסלים כאשר גולשים השתמשו בטיעונים דתיים כדי לבקר את המשתתפות מה שהוביל לתגובת נגד המוקיעה את השימוש בדת ככלי לניגוח: "מותר לשון הרע ומותר לכתוב דעות שאין לאף אחד מושג איפה עומד האדם עליו מביעים דעה"? כתבה גולשת שיצאה להגנתן.

"אולי ככה נראה לקב״ה שאנחנו 'ילד מועדף'", הוסיפה וכתבה: "מציעה לכל מי שהגיבה פה ברשעות ובהסקת מסקנות מבלי לדעת, לקרוא בכוונה את תפילת אדרבה" (הכוונה היא לתפילה שחיבר רבי אלימלך מליז'נסק, הקוראת לאדם לראות את מעלותיו ויתרונותיו של חברו במקום להתמקד בחסרונותיו - ע"ח).

בתוך השיח הטעון, נשמעו גם קולות שביטאו אמפתיה להדסה: "כואב הלב על האמא כמה שהיא רוצה להכיל את הילדה שלה ומנסה להתחבר לשיגעונות שלה", נכתב באחת התגובות המייצגות את הצד השמרני יותר הרואה בסיטואציה ניסיון גישור מורכב בין עולמות. מן העבר השני, התגובות החיוביות המשיכו לשבח את "הקשר הטוב והכיפי" שנראה בין השתיים, תוך הדגשה כי מדובר בביטוי של קרבה משפחתית בריאה שאינה צריכה לעמוד למבחן הלכתי פומבי.