"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הורים, זה לא אתם: מה באמת עומד מאחורי נרקיסיזם?

מחקר רחב היקף על תאומים מצא כי נטיות נרקיסיסטיות מושפעות בעיקר מגנטיקה ולא מסגנון ההורות • החוקרים: "נרקיסיזם עובר במשפחות - אך לא בגלל החינוך"

,עודכן
0השמעה
7לא קשרו לחינוך. צילום: istockphoto

אם תמיד חשבתם שנרקיסיזם הוא תוצאה של חינוך - מחקר חדש מציע לחשוב שוב.

מחקר רחב היקף שנערך בגרמניה מצא כי נטיות נרקיסיסטיות מושפעות בעיקר מגנטיקה, ולא מסגנון ההורות או מהסביבה המשפחתית. הממצאים, שפורסמו ב-ScienceAlert, מאתגרים תפיסה רווחת שלפיה הורים ביקורתיים או, מנגד, כאלה שמרעיפים שבחים, הם הגורם המרכזי להתפתחות התכונה.

עובר במשפחות - אך בעיקר בשל גנטיקה,צילום: istockphoto

המחקר, בהובלת הפסיכולוג מיטיה בק מאוניברסיטת מינסטר, בחן יותר מ-1,300 זוגות תאומים לצד בני משפחותיהם - הורים, אחים ובני זוג. המטרה הייתה לבדוק עד כמה נרקיסיזם מושפע מגורמים תורשתיים לעומת השפעות סביבתיות משותפות.

המשתתפים מילאו שאלוני אישיות: מבוגרים נשאלו על צורך בהערצה, תשומת לב ומעמד, ואילו צעירים יותר התייחסו לתחושת מיוחדות וליכולת להשפיע על אחרים.

התוצאה: אמנם נמצא דמיון בין הורים לילדים ברמות נרקיסיזם - אך הוא הוסבר כמעט לחלוטין על ידי גנטיקה. החוקרים לא מצאו עדות לכך שסגנון הורות, חינוך או רקע סוציו-אקונומי משפיעים באופן משמעותי.

לעומת זאת, כן נמצא כי חוויות אישיות ייחודיות - כמו אינטראקציות שונות עם בני גיל - עשויות לעצב את התכונות הללו.

"נרקיסיזם עובר במשפחות, אך בעיקר בשל גנטיקה", סיכמו החוקרים.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית נחשבת נדירה יחסית,צילום: istockphoto

הממצאים מאתגרים גם גישות פסיכולוגיות מסורתיות, שלפיהן נרקיסיזם הוא מנגנון הגנה שנובע מחוסר ביטחון בילדות. לפי המחקר, לפחות חלק משמעותי מהתמונה נובע דווקא מגורמים ביולוגיים.

למרות שהפרעת אישיות נרקיסיסטית נחשבת נדירה יחסית, תכונות כמו צורך בהערצה, תחושת חשיבות עצמית גבוהה וקושי באמפתיה מוכרות היטב - ולעיתים מטופלות באמצעות פסיכותרפיה.

החוקרים מדגישים כי יש מקום לשנות את הדגש המחקרי בתחום: פחות התמקדות בהורות, ויותר הבנה של המרכיב הגנטי בעיצוב האישיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר