גם תינוקות יודעים לשקר - וזה מוקדם משחשבתם

אנחנו מסתכלים על התינוקות שסביבנו כיצורים התמימים ביותר, אולם מתברר שבגיל מוקדם ביותר הם כבר יודעים העמיד פנים ו"לשקר". מחקר שנערך באוניברסיטת בריסטול מצא כי תינוקות יכולים להפגין התנהגות מטעה הרבה לפני יום ההולדת הראשון שלהם, כאשר הצעירים ביותר שנצפו היו בני שמונה חודשים.

כרבע מהילדים מראים הבנה של הונאה עד גיל עשרה חודשים. שיעור זה עולה למחצית עד גיל 17 חודשים. דוגמאות מוקדמות כוללות העמדת פנים שאינם שומעים כדי להימנע ממשימה, הסתרת חפצים מחוץ לשדה הראייה, או אכילת מזונות אסורים במקום שבו המטפלים אינם יכולים לראותם, לפי הסאן.

איך מתפתחות ההתנהגויות המטעות

במחקר בהובלת אלנה הויצקה מאוניברסיטת בריסטול, נסקרו דיווחי הורים של יותר מ-750 ילדים ברחבי בריטניה, ארה"ב, אוסטרליה וקנדה. בסך הכול, 130 הורים דיווחו שילדיהם נקטו בהתנהגויות מטעות לפני גיל ארבע. הדבר איפשר לחוקרים לזהות 16 סוגים מובחנים של הונאה. הטקטיקות שדווחו נעו מהתחמקויות פשוטות ועד לאסטרטגיות מכוונות יותר, וסיפקו ציר זמן לאופן שבו הונאה מתהווה לאורך ארבע השנים הראשונות לחיים.

הורים תיארו ילדים המעמידים פנים שהם בורים, מזיזים או מסתירים פריטים כדי לשנות תוצאות, ונמנעים מהזדהות בעת הפרת כללים. עם חלוף החודשים, ההתנהגויות התרחבו לכלול הכחשה, השמטה סלקטיבית של פרטים, וניסיונות להסיט תשומת לב ממעשים אסורים.

נקודת מפנה: גיל שנתיים-שלוש

עד גיל שלוש, ילדים הופכים למיומנים ויצירתיים יותר בשימוש בטקטיקות הונאה. הם משקרים כדי להעצים או להמעיט בתרומתם לאירוע, מעלים תירוצים להימנע מעונש, מבצעים פעילויות אסורות בסתר ומסיטים תשומת לב של המבוגרים. התקופה הזו נחשבת לנקודת מפנה, שבה מעשי התחמקות בודדים מתלכדים לערכת כלים רחבה ונעשית שימוש עקבי בהם למטרות שונות.

מה זה מלמד על ההתפתחות הקוגניטיבית

חוקרי המחקר מדגישים שהתנהגויות אלה הן חלק רגיל מההתפתחות ומעידות על צמיחה קוגניטיבית. הדיווחים מצביעים על הבנה מוקדמת של תפיסת נקודות מבט, כוונות ואמונות של אחרים. המעבר מהתחמקות פשוטה לאסטרטגיות מורכבות מתיישב עם התרחבות יכולות השפה והזיכרון של הילדים, כמו גם עם יכולתם המתפתחת לתכנן ולנווט מצבים חברתיים.

ילדים קטנים כבר יודעים לנהל מצבים

מבין 16 סוגי ההונאה שזוהו, הבולטים ביותר היו: הסתרת חפצים כדי לשנות תוצאות, הכחשה, השמטה סלקטיבית, הגזמה והקטנה של אירועים, העלאת תירוצים והסחת דעת. פעולות אלו מצביעות על יכולת צפייה בפיקוח של אחרים ושליטה בנראות החיצונית.

אלנה הויצקה מסבירה: "זה מרתק לראות כיצד ההבנה והשימוש של ילדים בהונאה מתפתחים מגיל מפתיע, כך שהם הופכים ל'שקרנים קטנים' מיומנים וערמומיים למדי. ההתנהגויות המוקדמות מוקדשות לרוב להתחמק מעונש או להבטיח פינוקים נוספים, ומדגימות רצף שעובר מהתחמקות פשוטה לאסטרטגיה מורכבת יותר ככל שהילדים גדלים".