עופות הפלמינגו דוגלים בהורות מעורבת ומשותפת, שיכולה לעיתים ללמד גם את בני האדם שיעור חשוב באחריות ובשותפות מצד שני ההורים. מעבר לזה, בני האדם יכולים ללמוד מהפלמינגו גם שיעורים בבניית זהות הילד ובמציאת הייחודיות שלו. הנה כמה דברים שלא ידעתם.
כיצד מתנהגים הורי הפלמינגו?
אימהות הפלמינגו בדרך כלל יהיו מאוד בררניות לגבי בן הזוג שלהן כי לוקח הרבה זמן לגדל אפרוח פלמינגו והן זקוקות לעזרה בבניית הקן, דגירה והאכלת האפרוח החדש. אימהות פלמינגו בוחרות את האבא של האפרוח העתידי שלהן על ידי השתתפות בטקסי הריקוד המפורסמים שהפלמינגו כל כך מזוהים עימם.
בנוסף לשימוש בריח כדי לזהות את האפרוח שלה, אם הפלמינגו יכולה גם לזהות את התינוקות שלה לפי מראה וקול. זה שימושי מאוד, כי מגיל צעיר פלמינגואים נשארים יחד בלהקות, בזמן שההורים שלהם משיגים מזון. באותן להקות ישנם אפרוחים השייכים להורים שונים.
הסיבה שהם יכולים לזהות את קריאת הצאצא שלהם באופן כל כך מוחלט, היא שהאפרוח מתחיל להשמיע קולות שעות לפני שהוא בכלל יצא מהביצה. זה נותן לאימא זמן להכיר את הקול הספציפי של האפרוח שלה.
העובדה שהורי פלמינגו מזהים את האפרוחים שלהם לפי ריח וקול מדגימה לנו כיצד הפלמינגואים רואים את הצאצאים שלהם: הם מבינים שכל ילד הוא שונה וייחודי, ויש להתייחס לכל אחד בנפרד ובאופן המתאים לו. גם בני האדם יכולים ללמוד שיעור זה מהם.
אחריות משותפת
בנוסף, פלמינגואים מבוגרים מאכילים את האפרוחים שלהם במעין חלב שהוא למעשה הפרשה של מערכת העיכול העליונה. הפרשה זו נגרמת על ידי ההורמון פרולקטין, שגם הפלמינגו הזכר וגם הנקבה מייצרים. בכך, הפלמינגו הזכר והנקבה משתתפים באופן שווה בהאכלת האפרוחים. הורי פלמינגו לוקחים חלק באופן שווה גם בשאר במשימות, מבניית קיני בוץ ועד דגירת ביצים והזנת האפרוחים כאמור.
אחריות משותפת היא ההיבט המרכזי של "הורות פלמינגו" והיא יכולה ללמד גם את בני האדם. כאשר שני ההורים לוקחים חלק בנטל המשותף, הילדים גדלים בצורה טובה יותר.
בעוד שאפרוחים מתחילים לנסות להאכיל את עצמם בגיל צעיר, הם מסתמכים על ההורים למזון עד שהמקור שלהם מפותח במלואו. משם הצאצאים יוצאים לדרך עצמאית, והורי הפלמינגו בדרך כלל מעודדים אותם להיות עצמאיים כחלק מהחינוך שלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו