כך תוכלו לזהות אם הילד עובר חרם. צילום: GettyImages

מומחית מסבירה: איך אפשר לסייע לילד שעובר חרם?

חרמות ובריונות הן תופעות חברתיות שמלוות ילדים מגיל צעיר אך לא תמיד נראות לעין, כשבשנים האחרונות נדמה שהמצב מחמיר • דורית בן גד, פסיכולוגית רפואית וחינוכית במאוחדת מחוז ירושלים, מסבירה על הסימנים שחשוב לזהות

[object Object]

על פי נתוני ועדת הזכויות לילד של הכנסת, 949 ילדים ניסו להתאבד בשנה החולפת - 698 בנות ו-251 בנים. בדיונים שהתקיימו לאחרונה בוועדות הכנסת, סיפרו ילדים על חרמות קשים ובריונות בבית הספר ובחיי היומיום, שהותירו בהם טראומה רגשית עמוקה.

"חרמות היו תמיד, עוד בפרשת 'וישב', כשאחיו של יוסף לא דיברו איתו. הדבר הכי קשה בחרם הוא שלא תמיד ניתן להבחין בו", מסבירה דורית בן גד, פסיכולוגית רפואית וחינוכית במאוחדת מחוז ירושלים. "הילד המוחרם זוכה להתעלמות ברוב המקרים, והיא נסתרת מעיני ההורים והמחנכים. לעיתים, מה שנראה כהתעלמות של ילדים אחרים יכול להחמיר את המצב, כמו במקרה שבו אימא פנתה להורים אחרים ושאלה למה 'מתעלמים מהבת שלי' והמצב החמיר עוד יותר".

דורית בן גד, מאוחדת מחוז ירושלים / דניאל צביבל

בן גד מדגישה כי לא מדובר תמיד בילדים "מרושעים" שמחרימים בכוונה, אלא בתופעה חברתית רחבה. "התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים שלנו להיות רגישים לאחר. אחד הילדים שאני מטפלת בהם אמר לי: 'לא אמרתי לילד אחר שאני לא רוצה לשחק איתו, פשוט התעלמתי ממנו'. אנחנו לא יכולים להכריח את הילדים לשחק עם אחרים, אבל יכולים ללמד אותם חמלה. בבית הספר חשוב להקפיד על חינוך מכיל, שמלמד ילדים לקבל את השונה".

תפקיד ההורים במקרה של חרמות אינו פשוט, אך חיוני. "אם הילד שלכם לא רוצה להזמין מישהו ליום ההולדת חשוב שלא לאפשר לו, ולהסביר איך זה מרגיש לילד שמתעלמים ממנו. ההורים של הילד המוחרם צריכים לשים לב לא להתערב באגרסיביות, זה רק מחמיר את המצב. פנייה למורה או ליועצת בית הספר יכולה לסייע. חשוב לא להאשים אף ילד, אלא למצוא דרכים לשנות את המצב, לדאוג שילד מבודד יקבל חבר אחד או שניים שילוו אותו, ולוודא מעקב אחר נוכחות הילדים ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ".

"במסגרת פעילות בבית הספר, ערכנו תרגיל שמטרתו לזהות ילדים מבודדים. כל ילד נתן שלושה שמות של חברים לכיתה שהוא רוצה לשבת לידם. כך מגלים את הילדים השקופים שאף אחד לא מתייחס אליהם, ומסייעים להם ליצור קשרים חברתיים", מספרת בן גד.

תפקיד ההורים במקרה של חרמות חיוני, צילום: GettyImages

על פי בן גד, דוגמאות לחרמות ולבריונות אינן בהכרח תוקפניות ישירות. "היה מקרה של אלימות פיזית בין שני ילדים. הילדים שצפו לא השתתפו בפגיעה, אך גם לא קראו למבוגר לעצור את המצב כי לא רצו להיות 'מלשינים'. לחץ חברתי משמעותי מאוד. לכן חשוב ללמד את הילדים שהיוזמה ליצור קשר עם ילדים שקשה להם חברתית יכולה להעניק תקווה ולסייע לילד המוחרם. חשוב לספק תקווה, ללמד חמלה ולתת מקום לכל ילד. זו הדרך להתמודד עם חרמות ולהקטין את הנזקים הנפשיים שנוצרים כתוצאה מבריונות וחוסר הכלה".

טל לבנה, מנהלת מערך בריאות הנפש של מאוחדת במחוז ירושלים, אומרת כי "התופעה של חרם חברתי היא תופעה כואבת ולצערנו שכיחה יותר מכפי שאנחנו אוהבים לחשוב. החוויה של להיות מוחרם עלולה לגרום למצוקה רגשית משמעותית, לבדידות, לפגיעה בדימוי העצמי, לחרדה ולדיכאון. השפעות החרם עלולות להיות ארוכות טווח. חשוב מאוד שהורים ומחנכים יהיו ערים לסימנים, לא יפחדו לשאול, ויפעלו באופן אקטיבי לטיפול ומניעה של התופעה. בנוסף, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי מיידי אם הילד מפגין סימני מצוקה מתמשכים או חמורים כגון שינויים קיצוניים בהתנהגות, פגיעה עצמית, או מחשבות אובדניות. היכולת לסייע היא בידיים של כולנו", היא מסכמת.

דורית בן גד היא פסיכולוגית רפואית וחינוכית במחוז ירושלים במאוחדת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...