כמו כל אמא מסורה, ג'ינה קאסוף קמה בכל בוקר, הולכת לחדר התינוקות כדי לברך את ביתה הקטנה, פיפה, לפני שהיא מעירה את האחים הגדולים שלה ומתחילה עוד יום עמוס.
אבל יש הבדל אחד: פיפה, כמו שאר האחים שלה, אינה אמיתית. הם בובות.
"הן נקראות בובות Reborn" מספרת קאסוף, בת 40 ומשהו, נשואה ואם לחמישה ילדים אמיתיים, ל־The NY Post. "הן עשויות על ידי אמנים מוכשרים ברחבי העולם. אני אוספת אותם מאז 2020".
אוסף הבובות שלה הוא עולם של תינוקות שמראים כאילו הם אמיתיים. כל אחת עשויה ויניל וסיליקון פרימיום, והמחיר נע בין 2,000 ל-10,000 דולר, תלוי באמן ובפרטים הייחודיים של כל בובה. אבל עבור קאסוף, ה"תינוקות" הללו יקרים לה מכל.
"הבובות האלה אינן ילדים אמיתיים", היא מדגישה, "אבל המשפחה המדומיינת שלי, זו שאני מזינה, מחליפה לה חיתולים, בוחרת לה בגדים ומעניקה לה אישיות וקול - היא חלק מהחיים שלי ברשת".
למרות שמיליונים מציקים לה ברשת, צוחקים ומכנים את החיים המדומיינים שלה "עצובים", "מפחידים" או "מבעיתים", קאסוף צוחקת כל הדרך לבנק: "בשנה האחרונה הרווחתי יותר מ־200,000 דולר ביוטיוב". היא אומרת.
סדרת הסרטונים הוויראלית שלה, הכוללת שגרת בוקר, משחקי בית ספר, קניות בוולמארט, רחצה, ימים של חגים וחגיגות - צברה מעל 30,000 מנויים, והתחילה להרוויח כסף מהסרטונים כבר שבועיים אחרי ההשקה באביב האחרון.
"אני מרוויחה עכשיו יותר ממה שהרווחתי אי פעם", אומרת קאסוף. "יותר מכל מה שבעלי ואני הרווחנו יחד".
קאסוף, בעלת דירות ומעצבת אופנת ילדים לשעבר, פתחה את ערוץ היוטיוב שלה - "The Dolls Aren’t Real", במרץ 2024.
אז, צילומי הסרטונים ועריכתם, תהליך שלעיתים לוקח מעל חמש שעות, היו רק דרך לבטא את הילדה הפנימית שבה, שהמשיכה לשחק בבובות מילדותה ועד גיל ההתבגרות.
"האם באמת אנחנו כבר כל כך רחוקים כתרבות, עד שאנו צופים בגברים בוגרים משחקים במשחקי וידאו, משחקי דרקונים, משתתפים בפסטיבלים של הרנסנס או שחזורי מלחמת האזרחים - אבל אני מותקפת על הרצון שלי לשחק בבובות?" היא שואלת.
"סליחה, אם גברים יכולים להשתעשע כך, למה נשים לא יכולות לחבק את הצד המטפל שלהן ולשחק בבובות?"
ההשפעה שלה לא מוגבלת רק לילדות. קאסוף מקבלת מכתבים מערוץ הקהל העולמי שלה, שמודים לה על כך שהיא נותנת חיים לבובות ברשת.
"תופתעו כמה בנות קטנות כותבות לי: 'ג'ינה, תוכלי להיות אמא שלי?' או 'אבא שלי עזב את הבית בחודש האחרון'", היא מספרת. "הבנות רואות בתוכן שלי מקור בידור, אבל גם מקור נחמה ואהבה".
גם מבוגרים שצופים בסרטונים שלה משתמשים בבובות Reborn ככלי טיפולי, להתמודד עם אובדן, הפלה, חוסר פוריות או בדידות.
"אני רואה את ההערות הרעות מתחת לסרטונים שלי בטיקטוק ואינסטגרם, וזה קצת כואב", היא אומרת. "נשים רבות אוספות בובות מסיבות אישיות, ואני רוצה לנרמל את זה - לשחק, לטפל או ללכת עם בובות בציבור".
לפי לסלי קופל, פסיכותרפיסטית מניו יורק, אספנים כמו קאסוף יכולים ליהנות מסיבות חיוביות רבות: "נשים בוגרות שנהנות לשחק בבובות אינן בהכרח סובלות ממשהו לא תקין. זה יכול להיות כלי ליצירתיות, נוסטלגיה, הקלה ממתח, או אפילו טיפול עצמי מרגיע", היא מסבירה. "כל עוד זה לא מפריע לתפקוד היומי או ליחסים, כל פעילות שמביאה שמחה ונחמה צריכה להיות נורמלית ולא מוקצנת".
קאסוף נותנת לכל בובה שם, קול ואישיות ייחודית, ומשקיעה בהן בגדים ואוכל, אך דואגת לשמור על קיימות.
"הפורמולה שאני מזינה את הבובות בה היא פג תוקף מהמתנות שמגיעות ממכולות מזון. האוכל שאני מכינה עבורן אני בעצמי אוכלת. כשהן מקבלות חטיפים, אני משתמשת באותו גביע יוגורט שוב ושוב. חיתולים ומדבקות אני ממחזרת", היא מסבירה.
הבובה האהובה עליה ביותר היא פיפה, בת שנתיים, בלונדינית, שובבה ומתוקה - בהשראת בתה הקטנה של קאסוף, סופיה, בת 16. פיפה היא למעשה "הכוכבת" של הערוץ, וזוכה גם לפעילויות כמו קניות, בהן הן רוכשות בגדים, אוכל וחיתולים אמיתיים.
למרות הביקורות וההאשמות בתוכן "מזעזע" או "מגעיל", היא לא מוותרת: "אני יוצרת תוכן חמוד לילדות ולנשים בכל הגילאים", היא אומרת. "אל תעמיקו יותר מדי. פשוט צפו בהופעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו