אחווה סיטבון מזועזעת: "אבא שלו בקבר מת"

ילדים לא פעם אומרים או מציירים את מה שהם מרגישים באופן הכי אותנטי ותמים שיש. לפעמים זה חמוד ומשעשע ולפעמים מלחיץ, וזה בדיוק מה שקרה לאחווה סיטבון אתמול (רביעי) עם ציור שהביא בנה דניאל מהגן.

"היום היתה לדניאל תצוגת ציורים בנושא פיקאסו בבית הספר", כתבה אחוה ל-82.4 אלף עוקביה בסטורי באינסטגרם כשהיא משתפת בציור שהביא בנה בן החמש מהגן ומבקשת כבר בפתחו של הסטורי מהעוקבים שלה לקחת רגע כדי לעכל את מה שהם רואים בציור.

"תיקחו רגע", כתבה על גבי הציור שזכה לשם: "כשאבא שלי מת" - "הציור הזה מצויר בכחול בגלל שפיקאסו היה מצייר בצבע כחול כשהוא עצוב. תראו מה הוא צייר", כתבה כשהיא מודה כמה נלחצה כשהבינה מה מצויר - "אבא שלו בקבר מת ואנחנו עצובים בצד עם תאריך והכל. פחד אלוהים. ברגע הראשון לא ידעתי איך להגיב לזה", הודתה, ואז הוסיפה שהמורה שלו ניסתה להרגיע אותה והסבירה לה שזה טבעי לגמרי. "המורה אמרה לי זה טבעי לגמרי זה מה שעושה לו עצוב לחשוב עליו".

צילום מסך אינסטגרם

בסטורי נוסף, אחוה שיתפה בציור אחר שצייר דניאל באותו יום, שהפעם צויר בגוונים של ורוד. "פיקאסו היה מצייר בוורוד כשהיה שמח וכאן כמובן כמוטיב חוזר יש את אבא ואותו בקמפינג", כתבה ואז הוסיפה חצי בציניות: "איפה אני אין לדעת. העיקר סחבתי אותך תשעה חודשים וילדתי אותך".

הציור הראשון המשיך להטריד את מנוחתה של אחוה , ובסרטון שצילמה בעודה צועדת ברחוב ניסתה להסביר לעצמה ולעוקבים שלה מה הוביל את דניאל לבחור לצייר את מה שצייר.

צילום מסך אינסטגרם

"הייתי קצת מוטרדת מהציור של דוני (שם החיבה של בנה דניאל - ע"ח), אל תשכחו שסבתא שלו נפטרה לא מזמן, אימא של יונתן, ואולי בגלל זה זה מתקשר לו ליונתן. זה טוב שהוא מבטא רגש ואומר 'אני מפחד' - זו לא פעם ראשונה שהוא אומר 'אני מפחד שאבא ימות', 'אני עצוב כי חלמתי שאבא מת' - זה פחד שלו. מה שמדהים", אמרה לסיום, "זה שאני האזור הבטוח שלו שזה בגדול כל מה שרציתי בחיים שלי לתת לילד שלי. להיות האזור הבטוח שלו ולתת לו את ההרגשה שלא משנה מה יקרה אמא לא עוזבת אותך אפילו לשנייה. אני תמיד מאחוריך ומצדדיך ואני הבטחון שלך".

"ציורים של מוות הם חלון לעיבוד רגשי"

ציורי ילדים הקשורים למוות מהווים חלון משמעותי להבנת תהליכי העיבוד הרגשי והקוגניטיבי שלהם מול מושג מורכב זה. מחקרים מראים כי ילדים משתמשים בציורים כדי לבטא רגשות ומחשבות על מוות שאינם מצליחים לנסח במילים, והביטויים הללו מכוונים ומשקפים פרשנויות רגשיות, תרבותיות ודתיות, כמו תפיסה דואליסטית של מוות גופני לצד המשכיות הנשמה. ציורים כאלה יכולים לחשוף פרשנויות שגויות של הילד לסיבת המוות, כמו האשמת עצמית או חשש שזה יקרה גם לו, ומומחים ומטפלים ממליצים לבחון סדרה של ציורים ולא ציור בודד כדי להבין את התמונה המלאה.

מבחינה פסיכולוגית, ציורי מוות משקפים רגשות מגוונים כמו פחד, בלבול, עצב או קבלה, בהתאם לחוויות האישיות. כשילדים שחוו אובדן מציירים מוות באופן ריאליסטי יותר, הציור עצמו מסייע להם בשליטה על הנרטיב ובבניית משמעות. הציורים יכולים להיות מציאות חלופית מנחמת המסייעת בהתמודדות.

אלמנטים שמופיעים בציורים מהסוג הזה כוללים לא פעם את דמויות הנפטרים, מחסומים ביניהן לבין האנשים החיים, אלמנטים טבעיים כמו גשם לייצוג מצב רוח, או צבעים המבטאים יחס רגשי דוגמת צבעים בהירים חיוביים לעומת כהים שליליים.

כאשר הדמויות המצוירות הן אלה הן של נפטרים, הציורים משמשים לעיתים כאמצעי תקשור רגשי וטיפול שפועל לשחרור ומימוש כאב האובדן. הציורים מאפשרים לילדים לבטא רגשות שאינם תמיד באים לידי ביטוי במילים. גם כאשר ילדים מציירים דמויות של אנשים שעדיין בחיים בהקשרים של מוות, זה אינו בהכרח סימן של דאגה ואף להפך - פעמים רבות זה תנאי טבעי וחשוב לעיבוד רגשי, לפריקה וליצירת קשר פנימי עם ההורים ועם דמויות משמעותיות אחרות.