"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המוח "עובד הפוך": גילינו מה גורם לילד שלכם להתפרץ
מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו מצא כי ילדים עם רגישות יתר לרעש, אור ומגע מפעילים יותר את רשתות המוח הפנימיות ומחלישים את החיצוניות - בניגוד לילדים שאינם רגישים
זו הסיבה שהילד שלכם חווה התפרצויות זעם. צילום: GettyImages

המוח "עובד הפוך": גילינו מה גורם לילד שלכם להתפרץ

מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו מצא כי ילדים עם רגישות יתר לרעש, אור ומגע מפעילים יותר את רשתות המוח הפנימיות ומחלישים את החיצוניות - בניגוד לילדים שאינם רגישים

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

מחקר חדשמאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) מציג לראשונה דפוס מוחי מובחן בילדים עם רגישות יתר חושית (Sensory Over-Responsivity) , מצב שבו גירויים יומיומיים כמו רעש, אור או מגע גורמים לעומס רגשי, התפרצויות או הימנעות. התגלית מבוססת על הדמיית fMRI של 83 ילדים נוירודיברגנטיים בני 8 עד 12, ופורסמה ב-Journal of Neurodevelopmental Disorders.

החוקרים חילקו את הילדים לשתי קבוצות: כ-40 ילדים רגישים לגירויים חושיים וכ-40 שאינם רגישים. בעזרת הדמיית fMRI, שמודדת פעילות לפי שינויים ברמות חמצן הדם במוח, נמצא כי אצל הילדים הרגישים קיימת תבנית הפוכה בין שתי מערכות מוחיות מרכזיות: נמצאה פעילות נמוכה של המערכת האקסוגנית (חיצונית) האחראית על עיבוד תחושות כמו רעש, מגע ואור, בעוד שנמצאה פעילות גבוהה של המערכת האנדוגנית (פנימית) האחראית על ויסות, מחשבה, שליטה עצמית ורגש.

גירויים יומיומיים כמו רעש, אור או מגע גורמים לעומס רגשי, צילום: Gettyimages

אצל הילדים שאינם רגישים נמצא בדיוק ההפך - המערכת החיצונית פעילה ויעילה יותר, והמערכת הפנימית רגועה ומאוזנת.
ד"ר פראטיק מוקרג'י, שותף במחקר, הסביר כי ילדים שמוצפים בגירויים "מגבירים את רשתות השליטה הפנימיות ומנמיכים את הרשתות שקולטות את הגירוי", מה שמייצר תגובות רגשיות חזקות או התפרצויות.

ד"ר אליסה מרקו הוסיפה כי חלק מהילדים שאינם רגישים מראים תגובת יתר הפוכה, תת-תגובה לגירויים, מה שמדגיש את הפיצול בין שני דפוסי הפעילות.

ילדים חווים קשיים בעיבוד תחושתי, צילום: GettyImages

לפי המחקר, כ-5 עד 12 אחוזים מהילדים בארה"ב חווים קשיים בעיבוד תחושתי, וזו אחת הסיבות להתנהגות רגשית בלתי יציבה בגיל בית ספר. בדרך כלל הטיפול כולל חשיפה הדרגתית לגירויים בליווי טיפול מקצועי. החוקרים מציינים כי דפוסי מוח ייחודיים יכולים לאפשר בעתיד התאמה אישית של טיפול לכל ילד לפי פרופיל הקישוריות המוחית שלו.

לדברי מוקרג'י, "אם נדע לזהות את דפוסי המוח של כל ילד ולהבין איך הם משתקפים בהתנהגות וברגש, נוכל בעתיד להציע טיפול מותאם ומדויק יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...