איך אפשר לתווך את עסקת החטופים לילדים שלכם?

הדיווחים הנרחבים בכלי התקשורת בארץ ביממה האחרונה על עסקת החזרת החטופים מרגשים ומעניינים את הציבור כולו. רבים מביעים שמחה רבה על ההסכם עם ארגון הטרור חמאס, לצד הרצון שישראל תמשיך להחליש את הארגון עד חיסולו הסופי.

בשלב זה של המלחמה, אנשים רבים חווים תחושות מעורבות: שמחה ותקווה כאשר מתבשרים על חזרתם של השבויים ארצה משבי חמאס, ולצידן - דאגה וחוסר ודאות לגבי מצבם, כמו גם מתח וחרדה לגבי ההמשך, אבל ועצב על אובדנים שנחוו.

ציבור משמעותי שקשוב לכל המתרחש, ושאנחנו לא תמיד זוכרים לשים אליו לב, הוא ילדינו. הילדים חשופים לכל המתרחש ולכל הדיווחים, כשלא תמיד יש להם את הידע כיצד לעכל ולהכיל את הדברים באופן הטוב ביותר. חשוב לדעת כי ילדים רבים מודעים ומכירים את נושא החטופים מתוך שיח עם חבריהם לכיתה או לגן, משיטוט בעיר או משיחות המבוגרים סביבם. עבור ילדים שנחשפו למידע, חשוב לשוחח גם כעת על הנושא ולא להשאירם לבדם עם מידע בלתי מתווך.

לאור זאת, חשוב מאוד לדעת כיצד לתווך לילדים את חזרת החטופים ואת ההסכם שנחתם. מדובר כמובן בתיווך שיתאים לגילם ויכלול גם קשב לתחושות, לרגשות ולמחשבות שלהם.

הפסיכולוגיות הבכירות של כללית במחוז דן-פ"ת קרן קליגר סולומון, יעל מועלם ויעל וייסבך ענבר, שיתפו איתנו מספר המלצות חשובות בנושא שיסייעו לנו כהורים בימים הסוערים האלו.

בראש הדברים, מציינות המומחיות כי "חשוב להיות קשובים לשאלות הילדים ולהבין מדבריהם כיצד הם מבינים את המצב. יש להימנע מלהציף את הילדים במידע מעבר לידוע להם. קיים צורך לתווך ולארגן את המידע ששמעו באופן בהיר ולאפשר מסר של חיזוק, עזרה, הגנה ותקווה".

עוד מציינות המומחיות כי מכיוון שהילדים נחשפו בוודאות למידע, "חשוב לשוחח על כך באופן ישיר. אחרי בירור מה הילד יודע, יש לחזור ולספר במונחים פשוטים תוך שמירה על נרטיב המתייחס למה שקרה, מה קורה עכשיו, וכולל מסר של ביטחון ותקווה לעתיד".

כמו כן, בהקשר זה "ניתן לומר (בהתאם לגיל ולהבנה של הילד) שהמלחמה התחילה בחג שמחת תורה לפני שנתיים. בתחילת המלחמה מחבלים מעזה לקחו איתם אנשים מישראל ושמו אותם בשבי. הצבא והחיילים שומרים עלינו, ואנשים רבים במדינת ישראל ומחוצה לה עבדו מאוד קשה כדי להחזיר אותם הביתה וכדי לשמור על הביטחון שלנו ועל מדינת ישראל. בזמן הקרוב, מי שהיה בשבי צפוי לשוב אלינו ונחתם הסכם שצפוי לסיים את הלחימה כעת. הצבא, החיילים והמבוגרים ממשיכים לשמור עלינו".

לא מומלץ להשאיר ילדים עם מידע בלתי מתווך / Freepik

לאחר התיווך הזה מוסיפות הפסיכולוגיות הבכירות כי "בשלב זה ניתן לעצור ולראות מה הילד חושב או מרגיש. חשוב לא להציף את הילדים בפרטי מידע או להראות להם תמונות וסרטונים באופן בלתי מבוקר - עבור הילדים הם עשויים להיות מציפים. כדאי לאפשר להם שאילת שאלות נוספות במידה שיש. כמו כן, נשתדל לסיים במסר מחזק".

מעבר לעצות שניתנו עד כה, הוסיפו המומחיות כי בשיחות עם הילדים חשוב לסייע להם בעיבוד המידע המגיע מערוצים שונים:

1. הקשיבו תחילה: אפשר לשאול בעדינות, "מה שמעת על מה שקורה?"

2. הסבירו בפשטות: למשל - "המלחמה התחילה לפני שנתיים בשמחת תורה. אנשים רעים מעזה לקחו ישראלים והחזיקו אותם בשבי. עכשיו, בזכות עבודה קשה של חיילים ואנשים רבים, הם חוזרים הביתה". הוסיפו מידע בסיסי בלבד, בלי תיאורים קשים, סרטונים או תמונות. תנו מידע מאורגן ומהימן באופן המתאים לגיל הילד.

3. העבירו מסר של ביטחון: "הצבא, המדינה, וגם אנחנו - המבוגרים - שומרים עליך".

4. הכירו ברגשות של הילדים:

• "זה משמח וזו גם הקלה גדולה, אבל עדיין עצוב וקשה לחשוב על מה שקרה".
• "אני מבין שפחדת, זה טבעי".
• "גם אני לפעמים דואגת, אבל אנחנו ביחד, וזה עוזר".

המטרה היא לא לתקן או לשכנע את הילד שלא ירגיש כך, אלא להראות שהרגשות שלו מובנים ולגיטימיים.

5. במידה ועולים רגשות קשים - הסבירו את תפקיד הרגשות השונים עבורנו: אפשר למשל להגיד, "הדאגה והעצב עוזרים לנו לזכור את מה שקרה ולשמור שלא יקרו דברים כאלה שוב".

6. אפשרו ביטוי רגשי בדרכים שונות: ציור, משחק, שיחה, כתיבה או פשוט חיבוק.

7. שבחו על השיתוף והזמינו לפניה גם בעתיד: הזכירו לילדים שהם תמיד יכולים לפנות אליכם עם שאלות ותחושות שונות.

במידה שבתקופה הקרובה עולים קשיים רגשיים או התנהגותיים חריגים בבית אצל מי מבני המשפחה, ניתן להתקשר ולהתייעץ עם מוקד בריאות הנפש של כללית בטלפון *8703, וכן ניתן לקבוע 3 שיחות ייעוץ עם אנשי המקצוע של כללית - פסיכולוגים ועובדים סוציאליים - בטלפון *2708.