איך תגלו שהילד שלכם בדיכאון? תשימו לו עומר אדם

ילדים רבים מתקשים לבטא או לזהות את הרגשות המורכבים שהם חווים בתקופה זו, כאשר המלחמה בעזה עדיין מתרחשת, והאזעקות עדיין מגיחות מידי פעם.

מחקר חדש מאוניברסיטת פנסילבניה חושף כי ייתכן שהמפתח להבין מה קורה אצלם בלב טמון דווקא בכלי פשוט ונגיש: מוזיקה.

המחקר, שנערך באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב, מצא כי כבר בגיל צעיר, ילדים יכולים לזהות רגשות שונים המובעים במוזיקה - שמחה, עצב, כעס או פחד - ולהתאים אותם להבעות פנים. 

החוקרים השמיעו לילדים קטעי מוזיקה שונים וביקשו מהם להצביע על הפנים התואמות את הרגש במוזיקה. התוצאות הראו יכולת מרשימה של הילדים לבצע את ההתאמה בצורה מדויקת, מה שמעיד, ע"פ החוקרים, על קשר מולד ואינטואיטיבי בין צלילים לרגשות.

אבל מעבר ליכולת ההתאמה, המחקר טוען שהמוזיקה יכולה לשמש כלי טיפולי, במיוחד עבור ילדים שמתמודדים עם קשיים רגשיים וחברתיים, כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי או ילדים שמתקשים בזיהוי רגשות. דרך המוזיקה, הם יכולים לתרגל זיהוי והבנה של רגשות בסביבה בטוחה ולא מאיימת, לפני שהם מתמודדים איתם במצבים חברתיים מורכבים.

מוזיקה ככלי טיפולי ורגשי

עבור מטפלים, מוזיקה היא מזמן כלי עבודה חשוב. היכולת שלה לעקוף חסמים מילוליים ולאפשר ביטוי רגשי ישיר, הופכת אותה ליעילה במיוחד בטיפול בילדים. סיון לוי, עובדת סוציאלית ומטפלת CBT המתמחה בילדים ונוער, רואה במוזיקה גשר לתקשורת.

"בעבודה עם ילדים, לפעמים קשה להם מאוד להתבטא, בוודאי מאז תחילת המלחמה", אומרת לוי. "ילד עם חרדה לקראת המעבר לכיתה א' לדוגמא, יכול להתקשות להסביר מה הוא מרגיש. אבל כשמשמיעים לו מוזיקה שמחה וקצבית, או עצובה ומלודית, ואשאל אותו 'איך הצליל הזה גורם לך להרגיש?', הוא יכול להתחבר לרגש בצורה יותר ישירה ומשם לפתח את השיח. מוזיקה מאפשרת לנו להתבונן ברגש במקום להתמודד עם המילים הקשות, מה שמוריד את ההתנגדות והלחץ".

לדבריה, השימוש במוזיקה מאפשר לילדים ללמוד כלים לויסות רגשי: "אנחנו יכולים להשתמש במוזיקה כדי לדמות מצבים. נניח שילד כועס - נשמיע לו קטע רועש וקצבי כדי לתת ביטוי לתחושה, ואז נעבור לקטע מרגיע ואיטי. כך הוא חווה בפועל איך רגש יכול להשתנות, וזה מאפשר לנו לדבר על איך הוא יכול לשנות את הרגש שלו בחיים האמיתיים. זו לא רק הכרה ברגש, אלא גם פיתוח של אסטרטגיות התמודדות".

הקשר בין צליל, רגש ומוח

"הקשר בין מוזיקה לרגשות אינו מצטמצם להיבטים תרבותיים או חווייתיים בלבד", מסביר איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ודוקטורנט באוניברסיטת בר אילן.

"מחקרי דימות מוחי מראים שהאזנה למוזיקה מפעילה רשתות עצביות שונות בו־זמנית. במעבר לעיבוד האקוסטי הבסיסי, המוח פועל במעין סינכרוניזציה של אזורים שונים: האמיגדלה וההיפוקמפוס מעורבים בהיבט הרגש והזיכרון, אזורי הקורטקס המוטורי קשורים לסנכרון ותנועה, ואזורי הניהול בקורטקס הקדם-מצחי התומכים בפרשנות והבנה. השילוב הזה מסביר את יכולתה של חוויה מוזיקלית לעורר מגוון של רגשות ולצד זאת תגובות גופניות שונות.

יתרה מכך, השתתפות פעילה בנגינה, שירה או פעילות מוזיקלית יזומה עשויה לתרום לבריאות המוח, לשפר את תחושת הרווחה ולתמוך בחיזוק ושימור של תפקודים קוגניטיביים שונים. מחקרים עדכניים אף מצביעים על פוטנציאל טיפולי משמעותי של מוזיקה בתהליכי שיקום, שימור ושיפור של זיכרון ויכולות חשיבה.

בנוסף, מוזיקה משפיעה גם על המערכת ההורמונלית במוח. האזנה למוזיקה או נגינה עשויות להגביר הפרשת דופמין, הורמון העונג וההנאה, להוביל לירידה ברמות קורטיזול, הורמון הסטרס, ובנוסף להגביר הפרשת אוקסיטוצין, המעצים תחושת שייכות וחיבור חברתי״.

יצירת עולם של צלילים ורגשות

אומנים ויוצרים בתחום המוזיקה לילדים מבינים את הכוח הזה, ומשתמשים בו כדי ליצור תוכן שהוא גם מבדר וגם חינוכי. בת אל צברי, יוצרת מוזיקה לילדים, משלבת צלילים כדי לטפל ברגשות ילדים וליצור עבורם עולם בטוח.

"אני רואה במוזיקה שפה אוניברסלית, במיוחד עבור ילדים", אומרת צברי, שהשיקה לאחרונה שיר עם מני ממטרה בשם "לך מכאן כעס" שנכתב בליווי מקצועי של פסיכולוגים ומטפלים מוסמכים.

"האמירה 'אני עצוב' יכולה להתבטא לא רק במילים - ילדים יכולים פשוט לשמוע שיר עם מלודיה מינורית ולהעניק את המקום לעצב. לעומת זאת, כשיצרנו את השיר "כעס", רצינו להעביר את התחושות דרך כיוון שונה - דרך השמחה והקצביות, ולהעביר את המסר דרך המילים ותנועות הריקוד".

"המחקר הוא חיזוק לכך שאנחנו כמבוגרים צריכים להיות קשובים יותר למוזיקה שילדים שומעים", היא מסכמת. "אם הילד מרגיש מדוכדך, אולי המוזיקה יכולה להיות הדרך שלכם לפתוח בשיחה. אם אתם רואים שהפלייליסט שלהם מתמקד בשירים עצובים, זו עשויה להיות מעין מקפצה לשיח על רגשות. מוזיקה נותנת לנו כלי להתחבר לעולמם הפנימי של הילדים שלנו בצורה שלא היינו מצליחים בה בלעדיה".