האינטרנט יודע להפוך אנשים למפורסמים בדרכים רבות, אבל מעטות הפעמים שהתהילה מגיעה משיעור בכיתה על אוטונומיה ואנטומיה גופנית. זה בדיוק מה שקרה לגֶלדָה ווטרבור, מורה לכיתה א׳ בבית הספר רוגייט בפרבר בנמיביה, שסרטון טיקטוק בן 51 שניות שלה הצית שיחה גלובלית חשובה ואף מצילת חיים הרחק מעבר לכתלי הכיתה.
בסרטון המקורי ששיתפה עם מאות אלפי עוקביה בעמוד שלה בטיקטוק, וצבר כבר למעלה מ-96 (!) מיליון צפיות, ווטרבור מובילה את תלמידיה בשירה נמרצת על "איברים פרטיים" - שיר ילדים שמבהיר באלה איברים בגוף אסור לאחרים לגעת או להביט בהם ללא רשות. תוך כדי תנועות ברורות לחזה, למפשעה ולישבן, היא מעודדת את הילדים לשיר בקול חזק יותר כשהם חוזרים אחרי המילים על שמירה על גופם ודיווח אם מישהו חוצה את הגבול.
"אני אגיד לאמא שלי, אני אגיד לאבא שלי, אני אגיד למורה שלי", שרים הילדים בקול בטוח וחד עם ווטרבור, במהלך המציג שיטת הוראה פשוטה אך עמוקה: להפוך נושא לא נוח לשיר קליט שמקנה ביטחון.
השיר עצמו לא נכתב על ידי ווטרבור - הוא נוצר עבור הפלטפורמה החינוכית Learn With Ollie כשהמילים הוסבו לשימוש עולמי כדי להוות נקודת פתיחה בטוחה לדיון שנוטים לעיתים להדחיק. מה שחדש היא הדרך שבה ווטרבור העבירה אותו - באנרגיה, בחום וללא שמץ של אי נוחות מול תלמידים בני שש וזה מה שנגע בלבבות מיליונים.
מרבית התגובות ברשת היו אוהדות. "צריך לשיר את זה בכל בית ספר כדי שהילדים לא ישתקו", כתב גולש. אחר הוסיף: "היא ההגדרה של מורה מצוינת", הוסיפו אחרים. אך לצד התשבחות ניתן היה למצוא גם תגובות עצובות - "שובר את הלב שצריך בכלל לשיר את זה בבתי ספר. איך הגענו לזה?", כתבו גולשים.
ווטרבור ענתה למבקרים שסברו שהמסר קשה מדי לילדים צעירים: "ללמד ילדים להגיד 'לא' זה לא רק עניין של נימוס זה עניין של הגנה. כל ילד חייב לדעת שהגוף שלו שייך לו ושאף אחד לא רשאי לגעת בו בצורה שמרגישה לא נכונה או לא נוחה"" אמרה והמומחים עומדים לצידה.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה כבר שנים ללמד ילדים מגיל צעיר על שמות האיברים ועל גבולות מגע בטוח. מחקרים מראים שידע כזה מעלה את הסיכוי שילד יספר על פגיעה ומפחית את הסיכוי לפתח רגשות אשם או בושה.
ולמי שתוהה האם יש גם גרסה בעברית - התשובה היא כן. אם תגללו בטיקטוק בחשבון של אוריאן אייזן תמצאו גרסה מקומית לשיר כולל התנועות והמסר החשוב.