השרה הממונה על בינה מלאכותית ועניינים דיגיטליים בצרפת, קלרה שפה חברה לוורוניק בשו מהמכון e-Enfance במאמר שפורסם באתר החדשות הצרפתי לה טריביון - בו הן התריעו מפני תופעת ה־Sharenting, שילוב המילים Sharing (שיתוף) ו־Parenting (הורות), שבה הורים משתפים ברשתות החברתיות תמונות ופרטים על ילדיהם, לרוב בלי לקבל את הסכמתם.
השתיים הדגישו כי בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, חיבור אוטומטי של נתונים וזיהוי פנים, תמונה תמימה שעולה לרשת היום עלולה להופיע מחר בהקשר פוגעני. "כל תמונה, גם אם היא נראית בלתי מזיקה, יכולה להילכד, להיחתך, להיות מועתקת ולהיכנס למסדי נתונים פדופיליים".
מחקר בריטי מצא כי עד גיל 13, בממוצע, יש על כל ילד כ־1,300 פרסומים ברשת, רובם פרי ידם של הוריו. חשיפה זו מעצבת את הזהות הדיגיטלית של הילד ועלולה להוביל לסיכונים כמו גיוס (Grooming), גניבת זהות, הטרדות עתידיות או בריונות רשת.
לעיתים, פרסום רגעים מחיי הילדות משרת בעיקר את הצורך של ההורה באישור חברתי, ופחות מתחשב בזווית הראייה של הילד. מומחים מזהירים כי מרכיב זה של נרקיסיזם הורי עלול להביא לחשיפת יתר. "האם הילד שלי יתבייש בתמונה הזו בעוד עשר שנים? האם אני באמת מגן עליו כשאני חושף אותו?" - אלה שאלות שכל הורה צריך לשאול לפני לחיצה על כפתור "פרסם".
לפי מחקר של המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים (National Center for Missing and Exploited Children), כמעט מחצית מהתמונות שבהן משתמשות רשתות פדופיליות נלקחות ישירות מהרשתות החברתיות.
איב גותאלס, ראש יחידת חקירת עבירות מין בילדים במשטרה הפדרלית בבלגיה, אמרה לרשת השידור הצרפתית בבלגיה: "פרסום תמונות של ילדים אינו חסר סיכון לעולם. לאחר העלאה לרשת, לא ניתן לשלוט עוד בהפצת התמונה והסכנה גדלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו