"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מומחים מזהירים: אל תעלו לרשת תמונות של הילדים

מחקר חושף: עד גיל 13 יש על כל ילד בממוצע 1,300 פרסומים ברשת, רובם פוסטים של הוריו מהרשתות החברתיות • מומחים מזהירים שפרסום "רגעי ילדות" לעיתים משרת צורך של ההורה, ולא את טובת הילד

,עודכן
0השמעה
אישה מצלמת סלפי עם בתה התינוקת. צילום: gpointstudio / Freepik

השרה הממונה על בינה מלאכותית ועניינים דיגיטליים בצרפת, קלרה שפה חברה לוורוניק בשו מהמכון e-Enfance במאמר שפורסם באתר החדשות הצרפתי לה טריביון - בו הן התריעו מפניתופעת ה־Sharenting, שילוב המילים Sharing (שיתוף) ו־Parenting (הורות), שבה הורים משתפים ברשתות החברתיות תמונות ופרטים על ילדיהם, לרוב בלי לקבל את הסכמתם.

השתיים הדגישו כי בעידן הבינה המלאכותית הגנרטיבית, חיבור אוטומטי של נתונים וזיהוי פנים, תמונה תמימה שעולה לרשת היום עלולה להופיע מחר בהקשר פוגעני. "כל תמונה, גם אם היא נראית בלתי מזיקה, יכולה להילכד, להיחתך, להיות מועתקת ולהיכנס למסדי נתונים פדופיליים".

סלפי של אישה עם פעוט,צילום: פידי באמצעות Midjourney

מחקר בריטי מצא כי עד גיל 13, בממוצע, יש על כל ילד כ־1,300 פרסומים ברשת, רובם פרי ידם של הוריו. חשיפה זו מעצבת את הזהות הדיגיטלית של הילד ועלולה להוביל לסיכונים כמו גיוס (Grooming), גניבת זהות, הטרדות עתידיות או בריונות רשת.

לעיתים, פרסום רגעים מחיי הילדות משרת בעיקר את הצורך של ההורה באישור חברתי, ופחות מתחשב בזווית הראייה של הילד. מומחים מזהירים כי מרכיב זה של נרקיסיזם הורי עלול להביא לחשיפת יתר. "האם הילד שלי יתבייש בתמונה הזו בעוד עשר שנים? האם אני באמת מגן עליו כשאני חושף אותו?" - אלה שאלות שכל הורה צריך לשאול לפני לחיצה על כפתור "פרסם".

נרקיסיזם הורי עלול להפריע. אם מצלמת סלפי עם בתה,צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Leonardo.Ai

לפי מחקר של המרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים (National Center for Missing and Exploited Children), כמעט מחצית מהתמונות שבהן משתמשות רשתות פדופיליות נלקחות ישירות מהרשתות החברתיות.

איב גותאלס, ראש יחידת חקירת עבירות מין בילדים במשטרה הפדרלית בבלגיה, אמרה לרשת השידור הצרפתית בבלגיה: "פרסום תמונות של ילדים אינו חסר סיכון לעולם. לאחר העלאה לרשת, לא ניתן לשלוט עוד בהפצת התמונה והסכנה גדלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר