לא רק בריכה וקייטנה: מה הילדים באמת צריכים בחופש הגדול?

החופש הגדול נפתח על רקע תקופה מורכבת במיוחד עבור ילדי ישראל, תקופה ממשוכת של מלחמות, אזעקות, מערכה מול איראן שסגרה אותנו בבתים, וחוסר ודאות שעוד מותיר את רישומו. לכאורה, הקיץ אמור להיות תקופה של מנוחה ושחרור, אך עבור ילדים רבים, הוא עלול להוות דווקא אתגר רגשי משמעותי. השקט הפתאומי של החופש עלול לחשוף דווקא כעת חרדות שהודחקו, עייפות שהצטברה, ותחושת אובדן יציבות. 

ספיר גנות, מנהלת מרכזי עמותת חינוך לפסגות בנתניה, פוגשת את הילדים והנוער יום-יום. היא מדווחת מהשטח על תמונה ברורה: "לאחר המלחמה והתקיפה מול איראן, הילדים היו הרבה בבית ולא נפגשו אחד עם השני. כשחזרנו לשגרה, ראינו בבירור שלילדים חשוב לצאת ולהתחבר לעשייה למען החברה. ההסתגרות הכפויה יצרה צורך עז ביציאה, בפעילות ובחיבור אנושי". 

מטרה ברורה

אחד הממצאים המעניינים שעולים מהשטח, לדברי גנות, הוא הפרדוקס בין הצורך בחופש לבין הרצון למסגרת. מצד אחד, הילדים משוועים לשחרור מהלחצים והמגבלות של התקופה האחרונה. מצד שני, הם זקוקים לתחושת ביטחון ויציבות שרק מסגרת מסוגלת לספק.

"לשכבות הבוגרות נוצרו פערים לקראת הבגרויות, ובתי הספר הוסיפו להם שעות תגבור בימי הקיץ. הילדים לא מגיעים לתגבורים בבוקר, אבל לפעילות במרכזי חינוך לפסגות בשעה 13:00 הם כן מגיעים". כלומר, הם רוצים לחוש את טעם החופש ולהתעורר מאוחר, אך עדיין מבינים, או לפחות חשים, את הצורך בפעילות מכוונת ובעלת משמעות.

ההבנה העמוקה הזו הובילה את העמותה להתאים את פעילותה בקיץ לשעות הצהריים, מה שמאפשר לילדים גם ליהנות מתחושת החופש בבוקר, וגם לקבל מסגרת ותוכן משמעותי בהמשך היום.

"זה דור סקרן שחייב לדעת בשביל מה הוא בא ומה יצא לו מזה", מסבירה גנות, ומדגישה את חשיבות הודאות והצבת מטרה ברורה. "אם נגיד להם שלומדים לבגרות במתמטיקה שתתקיים בתאריך ספציפי, הם יגיעו כי הם יודעים לשם מה הם באים ומה המטרה".

הצורך ביציאה החוצה ובפעילות שמשלבת חופש עם מסגרת גם הוא קריטי לבריאותם הרגשית של הילדים, מתוך ההבנה שצריך לאזן את הפרדוקס בין הצורך בחופש לבין הרצון למסגרת, כאשר הדגש הוא ברור - יצירת עוגן חברתי ורגשי.

כשהגוף מדבר את כאב הנפש

לדברי ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית במכבי שירותי בריאות, הקיץ, למרות היותו תקופת ציפייה למנוחה, עלול להיות רגע שבו רגשות שהודחקו במהלך השנה הצפה, במיוחד אחרי עומס לחצים ואי-ודאות. "המתח שהצטבר בחודשים האחרונים לא תמיד יוצא דרך מילים", מסבירה ד"ר פלגי. "הוא יוצא דרך הגוף".

היא מציינת תסמינים כמו כאבי בטן וראש חוזרים, עייפות מתמשכת, התפרצויות או עצבנות קיצונית. יש ילדים שיהפכו רגישים במיוחד, אחרים קהים ופחות נגישים רגשית. שיבושי שינה, מחשבות שליליות על העצמי, תחושות חוסר ערך, ואף ירידה כללית באנרגיה עד כדי חוסר רצון לקום בבוקר, הם כולם סימנים להתמודדות רגשית. "הגוף מדבר את מה שהנפש עדיין לא יודעת להגיד". 

יתרה מכך, דווקא התפרקות השגרה המאפיינת את החופש עלולה להחמיר את המצב. "ימים שלמים ללא גבולות ברורים, שעות מסך בלתי מוגבלות, לילות לבנים ואכילה מבולגנת יוצרים תחושת רפיון פנימי", אומרת ד"ר פלגי. במצב כזה, כשהנפש נחלשת, הילדים זקוקים למסגרת ברורה יותר, אך מוצאים את עצמם חשופים להרגלים שמגבירים עייפות, פוגעים בריכוז ומחלישים את תחושת הערך העצמי.

טיפים לקיץ של ריפוי

החדשות הטובות הן שהורים לא צריכים להפוך למנהלי קייטנה או מטפלים. על בסיס התובנות שהעלנו, אפשר לאמץ כמה עקרונות פשוטים שיעזרו להחזיר לילדים את תחושת היציבות והביטחון:

• שגרה בסיסית היא עוגן רגשי: ד"ר פלגי מדגישה את חשיבותם של "עוגנים" - קימה ושינה בשעות סבירות, ארוחות מסודרות, וזמן קבוע ליציאה מהבית ולמפגשים חברתיים. "שגרה פשוטה, שתהיה נעימה גם לילד, יוצרת ודאות, והוודאות מרגיעה". ספיר גנות מחזקת זאת בהקשר למעבר לשנת הלימודים הבאה: "באמצע אוגוסט צריך להתחיל להחזיר לשגרה באופן הדרגתי, לתת לילדים ודאות לעתיד. אפשר לבקש מהמורים לשלוח להורים את הלו"ז של תחילת השנה, מה שיודעים על מבחנים, עבודות להגשה, לפני שנגמר החופש כדי לתת ודאות לילדים". 
• פחות מסכים, יותר תנועה ואוויר: "פעילות גופנית, אפילו קלה,  משחררת מתחים ומעוררת אנרגיה חיובית", מסבירה ד"ר פלגי. "שעות מסך רבות מדי, לעומת זאת, מגבירות עייפות ופוגעות בריכוז". נסו לשלב פעילויות מחוץ לבית שמטרתן להוציא את הילדים החוצה ולפרוק אנרגיה.
• לעודד תחושת שליטה ומסוגלות: מתן אפשרות לילד לבחור פעילויות, ליזום פרויקטים קטנים, לעזור בבית או להתנדב, בונה תחושת ערך עצמי. 
• לשמור על שיח פתוח ולחזק שייכות: שיחה יומית קצרה, אפילו של כמה דקות, שבה שואלים "מה שלומך ומה היה לך נעים או קשה היום?", יכולה לעשות שינוי גדול. "ילד שמרגיש שרואים אותו הוא ילד שנרגע", אומרת ד"ר פלגי. 

הקיץ הזה, על אף האתגרים הייחודיים לו, יכול להפוך לא רק לתקופה של מנוחה, אלא גם להזדמנות אמיתית לריפוי.