"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מזונות, שהות וממ"ד: המדריך המשפטי להורים גרושים בעת מלחמה
אלפי הורים גרושים מתמודדים עם דילמות חדשות במציאות הביטחונית • עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן, משיבים לשאלות הבוערות ביותר
סכסוכי גירושין, לא פשוט בזמן מלחמה. צילום: Thinkstock

מזונות, שהות וממ"ד: המדריך המשפטי להורים גרושים בעת מלחמה

אלפי הורים גרושים מתמודדים עם דילמות חדשות במציאות הביטחונית • עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן, משיבים לשאלות הבוערות ביותר

,עודכן
0השמעה
[object Object]

המציאות הביטחונית החדשה מאלצת אלפי הורים גרושים או פרודים להתמודד עם סוגיות משפחתיות מורכבות. מה הדין כשהילדים תקועים עם הורה אחד בחו"ל? האם מותר למנוע מקטין לשהות בדירה שאין בה ממ"ד ?ומה קורה למזונות כשההכנסה יורדת? עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן, שותפים מייסדים במשרד "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני ירושה ומשפחה, משיבים לשאלות ועושים לנו סדר.

הילדים נסעו עם אביהם לחו"ל ונתקעו בשם בגלל המלחמה. מה יהא על זמני השהות הקבועים לאמא בארץ?

"כאשר לא ניתן לקיים זמני שהות בשל אילוצים שאינם תלויים במי מההורים, הדבר לא ייחשב כהפרה אולם מצופה משני ההורים לשתף פעולה בצורה עניינית כדי לממש את האחריות ההורית ההדדית ולדאוג לכך שהקשר של ההורה שנשאר מרוחק יישמר ולא ייפגע. במציאות הנוכחית ניתן לקיים שיחות וידאו יומיות בקלות רבה מאוד ומחובתו של הצד שנמצא עם הילדים לדאוג לכך".

לראות את טובת הילד. אילוסטרציה ,צילום: freepik

בדירה שבה מתגוררים הילדים עם האימא אין ממ"ד. האם ניתן למנוע באופן זמני את שהות הילדים שם?

"לא בכל דירה קיים ממ"ד, ולא בכל מקום מגורים קיים מקלט. לא ניתן לערער את חלוקת זמני השהות בשל אי הימצאות מחסה מוגן מפני איום הטילים, זולת אם ההורים מסכימים על הסדר זמני אחר. במקרה של נסיבות קיצוניות כמו למשל בית רעוע שמרוחק מאוד ממקלט ציבורי ניתן בהחלט (ואולי אף רצוי) לשקול הסדר זמני שיגן על הילדים בצורה טובה ובלבד שהדבר לא יפגע באיכות ותדירות הקשר עם מי מההורים".

מקום העבודה שלי איננו חיוני והכנסתי נפגעה בצורה דרמטית. כיצד אשלם מזונות?

"תשלומי מזונות ילדים משולמים במדינת ישראל ע"פ פסק דין (בין אם ניתנו בהכרעה בהתדיינות ובין אם התקבלו בהסכם) ולפיכך יש חובה לשלמם באופן מסודר, עקבי ורצוף שכן הדבר חשוב להבטחת קיומם השוטף של הילדים.

"חשוב לזכור שהמצב הנוכחי במשק הישראלי הוא זמני בלבד ולפיכך השינויים נחשבים זמניים. מי שנתקל בקושי קיצוני לשלם את דמי המזונות יכול לפנות להורה האחר בבקשה עניינית שראוי שתישקל בחיוב, בפרט לאור העובדה שגם צרכי הקטינים התמעטו לנוכח הנחיות פיקוד העורף. בכל מקרה חשוב להזכיר שהסכמה על צמצום או הפחתה זמניים צריכה להתקבל בכתב".

האם ניתן להגיש בקשה זמנית לשינוי הסדרי ראייה כאשר אחד ההורים מתפנה למקום מרוחק בעקבות ירי רקטות או פינוי יישובי?

"כן, ניתן להגיש בקשה לשינוי זמני בחלוקת זמני השהות כאשר אחד ההורים מתפנה למקום מרוחק בשל מצב ביטחוני. בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים רואים בטובת הילד עיקרון על ובמצבי חירום ייבחנו שיקולים כגון יציבות, בטיחות, נגישות והיכולת לקיים קשר הורי מרחוק. ניתן לבקש קיום שיחות וידאו או ביקורים בפיקוח. מטבע הדברים ההכרעה אמורה להינתן במהירות יחסית ולאחר קבלת עמדת ההורה האחר".

כיצד מתמודדים בתי המשפט עם הליכי גירושין שמתנהלים בעתות חירום, האם יש דחייה אוטומטית או שהליכים ממשיכים בזום/החלטות צד אחד?

"מערכת המשפט פועלת בהתאם להנחיות פיקוד העורף ואחת לכמה ימים מבצעת הערכת מצב לפיה מתעדכנות ההנחיות. באופן עקרוני בתי המשפט ובתי הדין ממשיכים לפעול, אך במתכונת חירום אולם הדבר לא משפיע על הדיון בעניינים דחופים כמו למשל צווי הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, שמירת קשר בין הורים וילדים, תשלומי מזונות דחופים וכד'.

"הליכים פחות דחופים עשויים להידחות, וכך גם כל הדיונים שהיו קבועים עד כה בוטלו ונדחו למועדים מאוחרים יותר".

עורכי הדין דניאל פרידנברג ואוהד הופמן,צילום: ישראל וייל

במקרה של ילדים שנפגעו נפשית מהמצב, האם יש להורים זכות לבקש שינוי באפוטרופסות או סמכויות טיפול פסיכולוגי בניגוד להסכמה קודמת?

"כאשר ילדים מפתחים סימני חרדה או מצוקה נפשית ובין ההורים קיימת מחלוקת אודות הטיפול המתאים, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה (או לבית הדין הרבני) בבקשה מתאימה, למשל לאישור טיפול פסיכולוגי או למתן סמכות בלעדית להורה אחד. בית המשפט יבחן את טובת הילד ואת טיב הסכסוך, ויקבל החלטה שתאפשר מענה טיפולי מהיר ומידתי בהתאם לצרכי הקטין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו