והדרת פני זקן: כך תסייעו לקשישים להגיע בבטחה למקלט

בתוך מציאות של אזעקות חוזרות והתגוננות שגרתית, דווקא הקשישים - הפגיעים ביותר - מתקשים להגיע למרחב המוגן • איך נזהה את הקושי האמיתי שמאחורי הסירוב, ואילו צעדים פשוטים יכולים להציל חיים?

חשוב שנכיר את מקור הקושי. צילום: GettyImages

בשיאה של המלחמה הנוכחית, תמונות הקשישים המפונים ממיטותיהם ומבתיהם על ידי כוחות הביטחון זעזעו את כולנו והעמידו באור חד את הפגיעות הייחודית של האזרחים הוותיקים בעתות חירום.

ההנחיה להגיע למרחבים מוגנים בזמן אזעקה ברורה לכולנו, אך בפועל - גם לצעירים ובריאים מבינינו - זו משימה לא פשוטה. כשהאזעקות תופסות אותנו בשעות הקטנות של הלילה, בעומס חום, בעייפות או באמצע פעילות יומיומית, נדרשת דריכות פיזית ונפשית מיידית.

עבור קשישים, המורכבות עלולה להיות גדולה עוד יותר.

הילה יבנאי טל, צילום: ללא

לקשישים רבים קיים קושי להגיע למרחבים מוגנים, בין אם בשל היעדר ממ"ד בבית המחייב יציאה לחדרי מדרגות ומקלטים ציבוריים - פעולה שדורשת יציבות ולעיתים תמיכה, ובין אם בשל שינויים פיסיולוגיים או התמודדות רגשית הנלוות במעבר למרחב המוגן. על מנת להציע את הפתרון המותאם, חשוב שנכיר את מקור הקושי.

מה עומד מאחורי הקושי?

העייפות היא אחד הגורמים המרכזיים - כשמתעוררים עייפים, השילוב עם הדחיפות, הבהילות ודוחק הזמן מעלה חשש מוחשי ומשמעותי מנפילה ופציעה בעקבותיה. מעבר לכך, תחושת המבוכה וההרגשה של תלות, הצורך לשמור על עצמאות וחזות, או הרצון לא להיתפס כ"נטל" - עלולים לגרום לרבים לוותר על ההתגוננות.

מאחורי הסירוב לרדת למקלט עלולות להסתתר חרדות או קשיים שאינם נראים למתבונן מהצד. הסירוב אינו תוצאה מהסיבה הנראית לעין, אלא נועד לשמור על משהו שמאוד יקר לאדם. לעתים זו החלטה לא מודעת הנובעת מתפיסה עצמית, עומס רגשי, בלבול, חרדה, קושי קוגניטיבי, תחושת אובדן שליטה ופחד מהלא נודע.

מיטל מלצר, צילום: באדיבות צבר רפואה

פתרונות מעשיים לביטחון משותף

הרצון למצוא מענה מחייב לפעול ברגישות, דאגה, שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה.

שיתוף בדאגה, הכנה, התייעצות למציאת פתרונות במשותף ובקשת עזרה לשיתוף פעולה יכולים להיות מפתח למציאת מוצא משותף. היו קשובים לשכנים המבוגרים ובדקו האם צריכים סיוע או הכנה מוקדמת.

מומלץ לנסות להתכונן מראש - נצלו את ההפוגות שבין המטחים לשיח פתוח ומכבד בנושא, שיוביל לביטחון ובטיחות. הכינו תיק חירום מבעוד מועד ובו בגדי להחלפה, בקבוק מים, תרופות למקרה של שהייה ארוכה, ותעודות או מסמכים חשובים. את התיק מקמו בממ"ד, ואם אין כזה - ליד דלת הכניסה לבית. הקפידו שהתיק יכיל כל מה שנדרש אך לא יהיה כבד מדי.

הנחיות בטיחות חיוניות

היערכו גם בתוך המרחב המוגן עצמו - שמיכות, כיסא למי שצריך, מזרון, מזון ושתייה. אל תחכו לרגע האחרון. צרו קשר עם שכן קרוב ותאמו עימו שיתמוך בכם בדרך למקלט.

בלילה קומו בזהירות - כשנשמעת אזעקה באמצע הלילה, אל תקומו במהירות מהמיטה. קחו נשימה קלה וצעדו אל עבר הממ"ד עם נעלים סגורות ככל שניתן. בכל מקרה אין ללכת או לרוץ עם גרביים, שעשויות לגרום להחלקה. אל תשכחו את אביזר העזר מאחור - העזרו בו לתמיכה ויציבות, בעיקר אם המרחב המוגן אינו דירתי.

במידת הצורך, העזרו בגורמי המקצוע המנגישים מידע וסיוע: פיקוד העורף 104, מוקד הרווחה 118, מוקד עירוני 106. היו קשובים להנחיות פיקוד העורף ואל תהיו שאננים - עירנות והערכות מוקדמת מצילות חיים.

המציאות בה אנו חיים מוכיחה שעם מעט הערכות מוקדמת ותשומת לב לכמה דגשים פשוטים, ניתן למנוע את הנפילה הבאה ולהבטיח שכולם יגיעו בבטחה למרחב המוגן.

הילה יבנאי טל היא מנהלת השירות הסוציאלי בצבר רפואה ומיטל מלצר היא מנהלת תחום פיזיותרפיה בצבר רפואה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר