בימים שבהם ישראל מתנהלת בין אזעקה לאזעקה, הפחד כבר לא נמצא רק בשולי השיח - הוא הפך למרכיב מרכזי בחיים של מיליונים. חרדה, עייפות נפשית ותחושת חוסר שליטה הן לא עוד נושאים לשיחות סגורות; הן מציאות יומיומית. בעידן שבו הרשתות החברתיות מלאות בפילטרים נוצצים ומסרים של "הכול בסדר", צריך לא מעט אומץ כדי להוריד את המסכה ולדבר אמת.
מאיה ורטהיימר, אחת המשפיעניות הבולטות בישראל עושה בדיוק את זה: היא לא מפחדת לחשוף את הצד הפגיע, הדומע והכואב של ההורות והחיים תחת איום מתמיד ומצליחה לשקף עבור רבים את מה שקשה להודות בו בקול רם.
ורטהיימר (34) שחקנית ומשפיענית רשת בכובעה המקצועי, אמא לאסיה בת הארבע ונח איתן בן העשרה חודשים ובת זוגו של אסף זמיר (ממלא מקום ראש עיריית תל אביב) בכובעה הפרטי שמשתפת לא פעם את מאות אלפי עוקביה גם בצדדים הפחות נוצצים והכואבים בחייה האישיים ובכלל, בחרה אתמול (שלישי) לפתוח שוב את הלב ולחלוק בחרדות ובקשיים שהיא חווה כאם במדינה בימים הקשים ומורטי העצבים שעוברים על אזרחי המדינה.
"החיים בישראל כרגע הם הכי מפחידים והכי קשים שהיו אי פעם", כתבה בסטורי שהגיע בהמשך לתמונות של ההרס והחורבן שנותרו מנפילות הטילים, אותו בחרה לכתוב הפעם דווקא בשפה האנגלית, כנראה כדי שיגיע גם לקהל הבינלאומי העוקב אחריה.
צילום מסך אינסטגרם
"אנחנו מבלים את הימים בריצה למקלטים עם תינוק בידיים, טילים נופלים סביבנו. אנחנו חיים במלחמה אמיתית. אני חולמת על שלום", שיתפה ברחשי ליבה והוסיפה: "אני חולמת על היום שבו האיום האיראני ייעלם, כשהמשטר שלהם ייפול ונוכל לחיות כאן בישראל בבטחה, בשקט, באהבה. שלום אמיתי במזרח התיכון".
לסיום ביקשה להעביר מסר חשוף וכנה: "אני לא רוצה להיות גיבורה. אני רק רוצה להיות אימא שמגדלת את הילדים שלה בביטחון ובאהבה. ככה גידלו אותי. זה מה שחלמתי עליו", כתבה ומיד לאחר מכן שיתפה גם בתמונות של אסיה מחייכת ומאושרת עם אחיה נוח ואיתה גם במקלט בזמן מתקפת טילים.
מאיה לא מנסה לשדר תדמית חזקה בכל מחיר, אלא פשוט מודה: זה קשה וזה מפחיד. האתגר שלה ושל הורים רבים במיוחד לילדים צעירים, הוא לא רק לשרוד את היום אלא גם לתווך לילדים את המצב ברגישות. בסטורי ששיתפה לאחרונה היא סיפרה איך היא מדברת עם אסיה בתה הבכורה: "אני לא מסתירה ממנה את המצב אבל גם לא מכניסה אותה לחרדה", אמרה. "אני מסבירה לה שיש אזעקות כי יש אנשים רעים שרוצים להכאיב, אבל אנחנו מוגנים ויש לנו אחד את השנייה". באותה הנשימה, מאיה הוסיפה כי גם סיפרה לאסיה סוג של "שקר לבן" כדי לתווך לה את המצב באופן שיתאים לגילה.
"אני רגע חייבת לבקש מהורים שניישר קו לגבי ילדים בני שש ומטה", כתבה בסטורי ששיתפה באינסטגרם שלה, "בגלל שבלילות אני משחקת אותה אמא גיבורה וחזקה וערה עד שבע כל יום. אני אמרתי לאסיה שאנחנו חוגגים חג איראני שבגללו אנחנו כולנו יחד לא ישנים כל הלילה. זמן להגיד אימהות ישראל: מגיע לכולנו פרס אופיר על משחק מרהיב".
להביע רגשות
הקול של מאיה הוא לא רק אישי, הוא קול של דור. היא מדברת בגלוי על תחושת חוסר האונים, על העייפות הנפשית ועל הצורך להיראות חזקה גם כשבפנים הכול מתפרק. היא לא מתביישת להודות בקושי, ובכך מאפשרת לאחרים להרגיש פחות לבד. פסיכולוגים מדגישים שדווקא בתקופות של חוסר ודאות, חשוב לאפשר לילדים להביע רגשות, לשאול שאלות ולהרגיש שיש מבוגר שמחזיק את המצב. ההמלצה היא לא להסתיר את הפחד אלא לדבר עליו בגובה העיניים, לשמור על שגרה ככל האפשר ולהעניק הרבה חום וביטחון. גם להורים עצמם מותר להודות בקושי ולבקש עזרה, בין אם זה בשיחה עם בן זוג, חברים או אנשי מקצוע. ההתמודדות היא יומיומית, לעיתים מתישה, אבל שיח פתוח ותמיכה הדדית יכולים להקל על כולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו