עולות אלפי דולרים ונראות כמו תינוקות אמיתיים: הבובות שהפכו לאובססיה

בובות הריבורן (Reborn), בובות סופר ריאליסטיות המדמות תינוקות אמיתיים – הפכו לטרנד סוחף בברזיל, ועוררו דיון ציבורי סוער שהגיע עד בית הנבחרים. בשבוע שעבר, חבר הקונגרס מנואל איזידוריו אף הופיע עם אחת מהבובות לדיון בפרלמנט, כשהוא מציג אותה כנכדתו, כך דווח ב־France 24.

בעקבות פרסום סרטונים, בהם נראו חובבי ריבורן מבצעים "לידה מדומה" בפארק בסאו פאולו, הוצעו מספר חוקים: מתן תמיכה פסיכולוגית למשתמשים בבובות וכן קנסות למי שינסה להשיג באמצעותן עדיפות במוסדות ציבוריים.

"לשחק בבובות ריבורן זה לא חטא", הצהיר חבר הקונגרס איזידוריו, כומר אוונגליסטי. במקביל לדיונים על הגבלות, יש ערים שבוחרות דווקא להוקיר את התחום. מועצת העיר ריו דה ז'ניירו יזמה את "יום חסידת הריבורן" כדי לכבד את האומנים שמייצרים את הבובות, יוזמה שממתינה לאישור ראש העיר אדוארדו פאייס – כך לפי ABC Color.

הבובות, עשויות סיליקון או ויניל, נראות מציאותיות להפליא, עם ורידים, ריסים, דמעות ואף רוק, וחלקן מסוגלות גם "לינוק" ו"להרטיב חיתול". הן נמכרות במחירים של מאות עד אלפי דולרים. צעירים כמו גבריאלה מאטוס בת ה־22 מקמפינס, צברו מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות כשהם משתפים את חייהם לצד הבובות. "תמיד אהבתי תינוקות ובובות, וכשגיליתי את הדגמים האמנותיים האלה – התאהבתי", סיפרה ל־France 24.

מאטוס מתארת גם את הביקורת הקשה שהאספנים סופגים: "אומרים לי שאני צריכה להתאשפז, כי חושבים שאנחנו מתייחסים אל הבובות כאל ילדים אמיתיים – וזה לא נכון. זה עצוב".

לדבריה, יש כאן אפליה ברורה: "תחביבים גבריים כמו כדורגל או משחקי מחשב מקובלים, אבל כשנשים אוהבות בובות – זה נחשב למחלה".

הפסיכולוגית ויוויאן קוניה ציינה כי מדובר בתחביב לגיטימי, שיכול גם לשמש ככלי טיפולי לאנשים המתמודדים עם אובדן תינוק או בדידות. בשנים האחרונות, נעשה שימוש בבובות ריבורן גם לטיפול באובדן תינוקות או בשיקום רגשי של קשישים עם דמנציה.

לפי אתר החדשות Terra, מדובר בגישה טיפולית קיימת מאז שנות ה־90 בארה"ב. עם זאת, היא מדגישה את ההבדל בין תחביב לתסמין קליני: "כאשר ההתנהגות גורמת לנזק חברתי, רגשי או כלכלי – כמו למשל אם מישהו לא הולך לעבודה כי הוא מאמין שלבובה יש חום – אז נדרש טיפול מקצועי".

"אני לא מתייחסת אליהן כמו אל ילדים, אבל כן מפגינה כלפיהן חיבה – כי הן מחזירות אותי לעבר שלי, כשהן כל כך דומות לתינוקות אמיתיים", הסבירה אנדראה מריאנה, בת 51 ואם לארבעה ילדים בוגרים, לסוכנות הידיעות EFE.

היא נושאת איתה את לורה, בובת הריבורן שלה, אותה היא מטפחת בקפדנות: מסרקת את שיערה העשוי מתיש אנגורה, מנקה אותה ומלבישה אותה בבגדי תינוקות.

בהיבט העסקי, חנויות ייעודיות למכירת הבובות עוצבו כמו חדרי לידה, עם "אחיות" הלובשות לבן ומוסרות תעודות לידה עם מסירת הבובה. "ילדים ומבוגרים מגיעים לחנות, הם חיים חיים נורמליים", סיפרה אלנה ג’נרוזו, בעלת חנות ריבורן.

בשורש התופעה, לדברי הפסיכולוגית קוניה, עומדת כמיהה לחיבור רגשי. תעשיית הריבורן, שהחלה בארה”ב בשנות ה־90, גלגל ב-2024 כ־200 מיליון דולר ברחבי העולם, לפי נתוני מחקר שיווקי של Market Repost Analytics. אלנה ג'נרוזו, יזמית מקמפינס, פתחה חנות המדמה מחלקת יולדות עם צוות בלבן ובובות שנמסרות ל"מאמצים". "כאן לא קונים בובה רגילה – קונים חלום", אמרה ל־France 24.