בדרך כלל כשהילדים חוזרים מבית הספר, אנחנו שואלים אותם את השאלה הגנרית: "איך היה בבית הספר?", ואם אתם כמו רוב ההורים, התשובה שאתם מקבלים היא משיכת כתפיים ומלמול של "בסדר". אולי אפילו רק נהמה אם הם עייפים במיוחד.
אבל הנקודה היא שבית הספר זה יותר ממבחני מתמטיקה, בחני איות או שיעור התעמלות. זה מקום שבו הילדים שלנו לומדים איך להיות בני אדם. הם מבינים איך ליצור חברויות, איך להתמודד עם אכזבות, איך להיות אמיצים, ואיך לגדול להיות האדם שהם אמורים להיות.
כהורים, יש לכם אפשרות לתמוך בהם וללכת לצידם במסע הזה, לא על ידי שאילת אותה שאלה כל יום, אלא על ידי פתיחת הדלת לשיחות משמעותיות. שיחות מלב אל לב שעוברות מעבר ללימודים וחודרות לרגשות, פחדים וחלומות שלהם. הנה 5 שאלות שכדאי לשאול:
"מה גרם לך לחייך היום?"
השאלה הזאת היא קסם טהור. היא מזמינה את הילד שלכם לחפש את הטוב. במקום להתמקד במה שהשתבש, היא דוחפת אותם בעדינות להרהר ברגע של שמחה. אולי חבר לכיתה חילק איתם עפרונות צבעוניים, אולי המורה נתנה להם חיבוק, או שהם פשוט אהבו את ארוחת העשר. אתם עוזרים להם לבנות הרגל של הכרת תודה, ומה יותר מזה? אתם מקבלים הצצה למה שמאיר להם את העיניים.
"האם משהו גרם לך להרגיש אמיץ היום?"
להיות ילד זה עניין של אומץ. כל יום הם נכנסים לחדרים מלאי אתגרים - להרים יד כשהם לא בטוחים, לשבת עם מישהו חדש, להרים קול כשמשהו מרגיש לא בסדר. אלה רגעים קטנים, אבל הם ענקיים בעולם של הילד שלכם. השאלה הזאת עוזרת להם לזהות את האומץ שלהם ואומרת "אני רואה שאתה מנסה, גם כשזה קשה".
"היית נחמד היום? (או שמישהו היה נחמד אליך)"
חסד זה לא רק משהו שאנחנו מלמדים - זה משהו שאנחנו חוגגים. כשאתם מבקשים מהילד שלכם לשתף רגע של חסד, אתם מחזקים את הרעיון שאיך שאנחנו מתייחסים לאחרים זה חשוב. אולי הם עזרו למישהו להרים דפים שנפלו, אולי מישהו שמר להם מקום בכיתה, או שזה היה פשוט חיוך במסדרון שהקל על יום קשה.
"האם היה משהו שהרגיש לא הוגן או מבלבל היום?"
השאלה הזאת דורשת קצת אומץ גם מאיתנו. לפעמים בית הספר מתסכל. לפעמים הילד שלכם ירגיש פגוע, מודר, או לא מובן. במקום לטאטא את זה מתחת לשטיח או לנסות "לתקן" את זה, אנחנו יכולים להציע משהו עוד יותר חזק: אוזן קשבת ומקום בטוח לסדר הכל.
"אם היית יכול לשנות דבר אחד על היום, מה זה היה?"
השאלה הזאת היא הזמנה עדינה לחלום. היא מכירה בכך שלא כל יום מושלם, וזה בסדר. אולי הם היו רוצים שלא ישכחו את שיעורי הבית, אולי הם היו רוצים ששיעור האמנות יהיה יותר ארוך, או שהם לא ישבו לבד בהפסקה. זה פותח את הדלת לדבר על פתרון בעיות וחוסן נפשי.