כן, הורים יקרים. למרות שרק סיימנו עם פסח - ספטמבר כבר מעבר לפינה, ואם אתם הורים בישראל של השנה האחרונה, אתם יודעים שהחזרה לשגרה היא לא סתם עניין של לקנות מחברות חדשות, תיק ממותג והניג'וס של לעטוף ספרים. זה יותר כמו לצאת למסע הישרדות קטן, במיוחד אחרי כל מה שעברנו כאן.
האמת שדווקא אני פה להרגיע, היכולת להגיע מוכנים לשנת הלימודים הבאה היא בעלת אפקט מארגן ומסדר, דווקא עכשיו - כשנפתחות הרשמות לתוכניות או מסגרות ייחודיות, כשמתחילים להגיע מיילים עם שיבוצים מאגף החינוך בעירייה, נקבעות שיחות עם פסיכולוגים או יועצות חינוכיות במסגרות, נערכים מבחני מיון ובמיוחד למי שעושה בשנה הבאה מעברים בין מסגרות, מגן לבי"ס, מיסודי לחטיבה, מחטיבה לתיכון וכן הלאה, אנחנו רוצים לחזק את הילדים שיהיו נכונים וכשירים להתמודדות עם האתגר.
אז קחו נשימה עמוקה, כוס קפה (או משהו יותר חזק, אנחנו לא שופטים), ובואו נצלול יחד לטיפים שיעזרו לילדים (ולכם) לעבור את זה בשלום, ואולי אפילו עם קצת הקלה.
הקשבה? זה לא רק למוזיקה: בואו נודה בזה, אחרי חודשיים של חופש על אחת כמה וכמה בתקופה המורכבת הזו, רוב הילדים מגיעים עם מטען רגשי לא קטן. יש את המתלהבים שסופרים את הדקות לפגוש את החברים, ויש את אלה שחושבים ברצינות להבריז מהיום הראשון (ואולי גם מהשנה כולה), ויש אלו שהמחשבה על ה1 בספטמבר הופכת להם את הבטן מרוב פחד. תפקידנו ההורים? להיות האוזן הקשבת. תנו להם לדבר על מה שמציק להם, גם אם זה נשמע לכם קצת דרמטי ואחר כך לא תהיו מופתעים כי לא ידעתם.
זוכרים את ימי המבחנים שלכם? גם אתם הייתם לחוצים וייחלתם שמישהו ישמע את הבעיות שלכם בלי לשפוט. יש ילדים שהשהות היומית שלהם במערכת החינוך היא כל כך חוויה מציפה, מעמיסה ומאתגרת עד שההורה חש כמה קצרה ידו מלהושיע, במקרים כאלו אנחנו יכולים להיעזר בתמיכה שמציע טיפול רגשי לילד, כי אנחנו ההורים כבר ככה לובשות ולובשים חליפות של גיבורי על במציאות הזו.
שגרה? לא חייבים בכוח: אחרי קיץ של "אין שעון מעורר" ו"ארוחת ערב מתישהו", המעבר לשגרה של בית הספר יכול להיות קצת כמו נחיתה מאדים. אל תצפו למהפך בן לילה. התחילו בהדרגה, שבוע-שבועיים לפני, להזיז קצת את שעות השינה והארוחות. זה כמו לאמן מחדש את הגוף שלהם (ושלכם) לקצב הנכון. אבל בלי דרמות מיותרות, כן?
שותפים לפשע (ההכנות): קניות לבית הספר יכולות להיות כאב ראש, אבל אם משתפים את הילדים, זה הופך להיות קצת יותר נסבל. זה נותן להם תחושת בעלות על התהליך, וגם מעביר קצת זמן. תקציבו להם סכום כולל ותנו להם לחשב איפה הם מחליטים לחסוך ואיפה לפנק את עצמם במסגרת התקציב, ככה גם הרווחתם מעורבות וגם שיעור בחשבון על הדרך.
"יהיה כיף!" (באמת): נסו לדבר על הדברים הטובים שמחכים להם – חברים, שיעורים מעניינים (יש כאלה, באמת!), פעילויות מיוחדות. קצת פוקוס על החיובי אף פעם לא הזיק לאף אחד. מצד שני, קצת איזון - עם הדגשת החיובי, לא נגיע לקיצוניות השנייה של מחיקה והתעלמות מהשלילי - לא בכוח, כן?
סיור קצר? למה לא: אם מדובר במעבר למסגרת חדשה, ביקור מקדים יכול להוריד הרבה מתח. קצת כמו להכיר את השטח לפני הקרב (בקטנה, כן?).
סבלנות? זה שם המשחק: הימים הראשונים יכולים להיות קצת מבולגנים. יהיו בכי, יהיו תלונות, יהיו אולי גם כמה איחורים. נשמו עמוק, היו סבלניים ותומכים. הם צריכים לדעת שאתם שם בשבילם, גם כשהם קצת על הקצה.
אתם קודם: זוכרים את ההוראות במטוס? קודם אתם עם מסכת החמצן, אחר כך הילדים. אותו דבר כאן. אם אתם לא בסדר, יהיה לכם קשה לעזור להם. דאגו לעצמכם, תמצאו זמן להירגע, דברו עם חברים. אתם לא לבד במערכה הזו.
מילה על ישראל שלנו
אנחנו חיים במקום מיוחד, עם אתגרים ייחודיים. דברו עם הילדים על מה שמדאיג אותם, בצורה פתוחה וכנה. חזקו את תחושת הביטחון בבית, והזכירו להם את החוסן והערבות ההדדית שיש לנו כאן. ובמיוחד עכשיו, כשאולי חצי מדינה עדיין לא בבית אחרי פינויים, זכרו שהחזרה לשגרה היא מורכבת עוד יותר. המציאות הקשה מקיפה את הילדים שלנו מכל הכיוונים. תחזיקו את זה טוב טוב בראש כשאתם נדחקים לפינה ותנו להם לאוורר את הלחצים שלהם – הכי טוב שתפנו לעצמכם ולהם שעה מכל עיסוק אחר ופשוט תקשיבו. אם עולה משהו בשיחה שמטריד, מדאיג אתכם, או התקשיתם להתמודד איתו – אנחנו פה לעזור והחדשות הטובות הן שעכשיו אתם יודעים עם מה צריך להתמודד.
בונוס למתבגרים במיונים (ולא רק): גיל ההתבגרות מגיע עם חבילה משלו של לחצים, ובטח אם יש מיונים באופק. בין אם זה למגמה נחשקת, לבית ספר מיוחד או סתם הלחץ להשתייך ל"כיתה הטובה" (כי מי בכלל המציא את זה?), המתח יכול להיות בשמיים. תזכירו להם שהערך שלהם לא נמדד רק לפי תוצאות, ההשקעה, ההתמדה והמוטיבציה שהם מגייסים חשובים לא פחות ואף יותר. תעודדו אותם לעשות את הכי טוב שלהם, אבל גם תזכירו להם שיש עוד דרכים להצליח ולמצוא את המקום שלהם. תהיו שם כדי להקשיב לחרדות, בלי לזלזל או לבטל.
קריאה אחרונה לעולים לטיסה מספר 2025 ספטמבר איירליינס (כי זה חשוב ברמות): אם אתם מרגישים שהילד או המתבגר שלכם מתקשים באופן משמעותי, אם החרדה משתלטת, אם השינויים במצב הרוח קיצוניים, או אם אתם רואים סימני מצוקה שאינם חולפים, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. לפעמים, שיחה עם איש מקצוע יכולה לעשות את כל ההבדל. ועכשיו בדיוק זה הזמן, לפני ספטמבר, לפני שמגיעים לנחיתה לא מוצלחת או חלילה נחיתת חירום במיוחד בתקופה מאתגרת כמו זו.
אז קדימה, קחו את ההכנות לקראת ספטמבר בכיף ודאגו לילדכם כמה שיותר זמן מראש. זכרו שאתם עושים את הטוב ביותר שאתם יכולים, והילדים שלכם יעברו את זה, אולי עם כמה קיטורים בדרך, אבל הם יגיעו לשם. ושתהיה שנת לימודים טובה לכולם, ובשורות טובות יותר לכולנו!
שגיא ברסלב היא עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה ובהתמכרויות, ומנהלת ברשת "עוצמות – פסיכותרפיה אינטגרטיבית" www.otsmot-psy.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו