"הבן שלי חרדי, אני חילונית מקועקעת מתל אביב - וזה עובד מצוין"
גולדי רייך חזרה בשאלה בזמן שהבן הבכור שלה המשיך להיות חרדי, החיים המשותפים מעלים לא מעט אתגרים וגם גוררים מבטים מהסביבה • דווקא בימים אלה, כשהשסע בין חילונים לחרדים מתעמק, גולדי רואה בסיפור שלה שליחות
"אין פעם שאנחנו הולכים ברחוב ואנשים לא בוהים בנו", מספרת גולדי רייך (34) מתל אביב. וקל להבין למה: היא - חילונית מקועקעת שמתגוררת במרכז תל אביב, והוא - בנה בן ה-14 וחצי, חיים, נער חרדי לכל דבר.
"אנשים ממש מסובבים אלינו ראש. כשאני הולכת לצדו לבושה בבגדים חשופים, אני מרגישה את המבטים השיפוטיים", היא אומרת, "אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה - להראות שאפשר גם אחרת".
לפני כארבע שנים, גולדי עברה תהליך של חזרה בשאלה. "למרות שקוראים לזה 'חזרה בשאלה', מבחינתי זו הייתה דווקא חזרה בתשובה", היא מחייכת. "ככל שיצאתי מהעולם הדתי, כך מצאתי את עצמי. זה לא היה פשוט, לקח לי המון שנים למצוא את מקומי בעולם, אבל היום אני חילונית על מלא - מקועקעת, גרה בתל אביב, חיה את החיים שלי בדיוק כמו שאני רוצה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אבל בזמן שהיא בחרה לעזוב את העולם הדתי, בנה חיים בחר להישאר בו. "אנחנו לא מסכימים על הרבה מאוד דברים", היא מודה, "אבל יש בינינו אהבה בסיסית. בדיוק כמו שצריכה להיות אהבה בסיסית בין כל חלקי העם שלנו".
החיים המשותפים מחייבים גמישות משני הצדדים. "בבית יש אוכל כשר בשבילו, זה סטטוס קוו", היא מסבירה. "אבל אני לא משנה את צורת הלבוש שלי כשאנחנו יחד, כמו שהוא לא משנה את הופעתו החרדית. זה עניין של כבוד הדדי".
המחיר האישי לא היה פשוט. "ההורים שלי ניתקו איתי קשר", היא חושפת. "עד היום הקשר איתם לא יציב. הם לא רוצים לשמוע על החיים שלי, על התחביבים שלי, על מערכות היחסים שלי. הם פשוט מתעלמים".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
דווקא בימים אלה, כשהשסע בין חילונים לחרדים מתעמק, גולדי רואה בסיפור שלה שליחות. "יש סטריאוטיפים משני הצדדים", היא אומרת. "כשהייתי דתייה חשבתי שחילונים הם אנשים חסרי עומק ורוחניות. היום אני יודעת כמה זה לא נכון. מצד שני, גם לחילונים יש דעות קדומות על דתיים".
"נכון, יש נושאים כואבים כמו גיוס לצבא, שבהם צריך למצוא פתרונות", היא מוסיפה. "אבל השורה התחתונה היא שצריך לדבר. להיפגש. להכיר. התקווה שלי היא שבפעם הבאה שמישהו יראה אדם ששונה ממנו - הוא לא יחשוב שמדובר במפלצת".
"המצב היום מבאס", היא מסכמת. "אני נעה בין ייאוש לתקווה. אבל אני ובני - אנחנו ההוכחה שאפשר לחיות יחד למרות השוני. זו לא קלישאה - זו המציאות שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו