"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חן אמסלם והסטירה שהציתה את הרשת: מה קורה כשילדים מרביצים - ואיך להגיב?

אחרי שקיבלה ביקורת קשה על הסרטון שבו בנה נותן לה "טובה כאפה", בדקנו מה באמת צריך לעשות • המסקנות הפליאו גם אותנו

,עודכן
0השמעה
חן אמסלם. צילום: גדעון מרקוביץ'

הרשת געשה בשבוע שעבר בעקבותסרטון תמים שפרסמה השחקנית חן אמסלם, שבו נראה בנה הפעוט נותן לה "טובה כאפה". בזמן שרבים מיהרו לבקר את התגובה ה"רכה" של אמסלם, אנחנו כאן כדי להסביר למה התגובה שלה דווקא הייתה מקצועית להפליא.

מה באמת ראינו בסרטון?תינוק בן שנתיים, עם ידיים קטנות וחמודות, שממציא מונח חדש - "טובה כאפה" - ובודק את הגבול הדק שבין ליטוף לסטירה. מולו - אמא משחקית, סבלנית ואוהבת, שמאפשרת לו לחקור את העולם בסביבה בטוחה.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Chen Amsalem Zaguri‎‏ (@‏‎chenamsalem1‎‏)‎‏

למה ילדים קטנים מרביצים? שלוש סיבות שחשוב להכיר

  1. בדיקת גבולות- בשלבים התפתחותיים מסוימים בדיקת הגבולות היא הכרחית לשם רכישת עצמאות. בדיקת גבולות מאפשרת לילד למפות את המרחב שבו הוא מתקיים, להבין את מגבלותיו ומסוגלותו, וללמוד את האופן שבו הוא משפיע ומושפע מהסביבה.
  2. פיתוח מסוגלות לשליטה עצמית- פעוטות הנמצאים בשלבים ראשוניים של רכישת ויסות רגשי הם אימפולסיביים, לומדים לראות עצמם כנפרדים מהסביבה וזקוקים מדי פעם למנות מותאמות של תסכול, כדי להיאבק בהורה ואז גם ללמוד להירגע.
  3. הרחבה של ביטוי רגשי- פעוטות בגיל הזה רק מתחילים לרכוש שפה ולומדים לשיים רגשות כדי לבטא את עצמם טוב יותר מיום ליום.

איך להגיב נכון?

קודם כל - להירגע. גם הילד הכי מקסים ומתוק יכול להיות גם תוקפני מדי פעם, ולא רק שזה לגמרי תקין ושגרתי, אלא אפילו הכרחי התפתחותית.

להיות מודל לחיקוי

  • להגיב בשלווה - הילדים לומדים מהדוגמה האישית
  • להימנע מהסלמה - המעשים שלנו חשובים יותר מהמילים
  • לשמור על קשר חיובי - זה הבסיס לחינוך מוצלח

הצבת גבולות חכמה

  • להיות עקביים - זה המפתח להצלחה
  • להגיב בקצרה וברור - "לא מכאיבים"
  • לאפשר מרחב בטוח לחקירה
  • לזכור שכל משפחה והגבולות שלה
חשוב לשמור על תגובה עקבית. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

עלינו להבין שבמשפחות שונות הגבולות עוברים באזורים שונים - יש שישימו גבול הרבה קודם ויש שיאפשרו, כמו במקרה הזה, יותר מרחב לבחינה ובדיקה לפני סימון חציית הקו.לאפשר לפעוטות להתנסות קצת בסביבה הבטוחה והמכילה של הורה סבלני לפני ששמים גבול, היא לא רעיון רע בכלל.

זה פחות משנה איפה נוח לכם לשים את הגבול אלא יותר כמהעקביים תהיו באכיפתו. כל זאת, כמובן, בטווח הגיוני שמביא בחשבון את שלומם ואת בטיחותם של המעורבים.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אם אתם מרגישים לא בטוחים לגבי:

  • הגבולות שהצבתם
  • רמת התוקפנות של הילד
  • היכולת שלכם להתמודד

שגיא ברסלב היא עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית, מתמחה בטיפול בפוסט טראומה ובהתמכרויות, מנהלת ברשת"עוצמות - פסיכותרפיה אינטגרטיבית"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר