מומחים מתריעים: זמן המסך המקסימלי לילדים נמוך בהרבה ממה שחשבתם

השיח עלזמן המסך של ילדיםועד כמה הוא מזיק להם אינו חדש וסביר להניח שגם ימשיך להעסיק ולאתגר הורים ואנשי חינוך ובריאות הנפש עוד שנים ארוכות כשהדילמה קשה: מחד, הורים רוצים לספק תעסוקה לילדים שלהם במיוחד עכשיו בחופש הגדול כשחם כל כך בחוץ והם מבלים שעות ארוכות בבית. מאידך, רבים חווים תחושות אשם לא פשוטות כשהם מאפשרים לילדים להתעסק עם מכשירים שונים כמו טאבלטים וטלפונים כדי להעסיק את עצמם בפעילות שלא פעם קשה גם לפקח עליה.

הסכנות של זמן שהייה מול מסכים בקרב ילדים כבר ידועות והן כוללות פגיעה אפשרית בבריאות הנפשית והרגשית של ילדים עם עלייה בסיכון לדיכאון וחרדה, קשיי שינה ובעיות קשב וריכוז. בנוסף, ילדים עלולים לפתח הרגלים לא בריאים כמו העדפה לפעילות של ישיבה סטטית ממושכת על פני פעילות גופנית, מה שעלול להוביל להשמנה ובעיות בריאות נוספות.

מחקרים מצביעים על כך שזמן מסך מוגזם יכול גם לפגוע בהתפתחות החברתית והרגשית של ילדים, כאשר הם מפסידים זמן חשוב של אינטראקציות פנים אל פנים ושל משחק יצירתי.

הדיון סביב זמן המסך הוא נושא טעון בשל העובדה שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מחיינו המודרניים. בעוד שחלק מהמומחים ממליצים על הגבלות מחמירות, אחרים מדגישים את היתרונות הפוטנציאליים של טכנולוגיה בשימוש מושכל, כמו חינוך אינטראקטיבי ושמירה על קשר עם בני משפחה רחוקים באמצעות שיחות וידאו.

ההמלצות הנפוצות כוללות הגבלת זמן המסך לילדים מתחת לגיל חמש לשעה ביום, והימנעות מוחלטת מזמן מסך לתינוקות מתחת לגיל 18 חודשים, פרט לשיחות וידאו עם המשפחה. בנוסף, מומלץ להורים לפקח על התכנים שילדיהם צורכים ולהשתתף באופן פעיל בשימוש בטכנולוגיה יחד איתם. חשוב גם להימנע משימוש בגאדג'טים כמנגנון או "פתרון קל" להרגעת ילדים עצבניים, ולהתמקד בפעילויות חברתיות ואינטראקציות ישירות. כך ניתן לסייע לילדים לפתח הרגלי שימוש בריאים בטכנולוגיה, תוך שמירה על בריאותם הנפשית והפיזית.

כחלק מהדיון הטעון בנושא, המנתח הכללי של ארה"ב קרא לדוגמה להציב תוויות אזהרה באתרים ברשתות החברתיות בדומה לאלו על סיגריות ואלכוהול, בטענה שהפלטפורמות האלו יכולות להזיק לבריאותם של צעירים ובמיוחד לרווחתם הנפשית כשבתי ספר ברחבי המדינה אוסרים על שימוש בטלפונים חכמים בכלל.

כמה זמן זה "בסדר"?

מחקר חדש שפורסם בתחילת השנה באתר המדעי Jama Network Open מצא כי ילדים שזמן המסך שלהם הוגבל לשלוש שעות בשבוע, הציגו שיפור בהתנהגות שלהם ובבריאותם הנפשית כבר אחרי שבועיים.

בממוצע, ילדים מבלים שבע עד שמונה שעות ביום מול מסכים לצורכי בידור. עם זאת, כאשר ילדים מפחיתים באופן דרסטי את זמן המסך שלהם, הם מראים שיפורים משמעותיים בהתנהגותם ורווחתם הרגשית.

חוקרים מאוניברסיטת דרום דנמרק ניתחו נתונים שנאספו מ-89 משפחות עם 181 ילדים ומתבגרים בגילאי ארבע עד 17. במסגרת המחקר שערכו, חצי מהמשפחות שלקחו חלק התבקשו להגביל את זמן המסך של הילדים בשעות הפנאי למקסימום של שלוש שעות בשבוע לכל ילד, שינוי גדול מהממוצע של שבע עד שמונה שעות ביום שרוב הילדים מבלים.

בקרב המשפחות שהגבילו את זמן המסך נמצא שיפור ב"הפנמת תסמינים" אצל ילדיהם, התנהגויות שהן לרוב תגובות נסתרות לרגשות וללחץ, ובהתנהגות פרו-חברתית, כאלו המיועדות להטיב עם אחרים.

ילדים ששינו את הרגליהם חוו ירידה בקשיים התנהגותיים, כשהם עוברים מהקטגוריה "גבולית" ל"נורמלית", לפי הערכת השאלון הסטנדרטי Strengths and Difficulties Questionnaire (שאלון כוחות וקשיים - כלי הערכה שנועד להעריך בעיות התנהגותיות, רגשיות וחברתיות אצל ילדים ובני נוער בגילאי 3-17 שנים וכולל סדרת שאלות שנועדו לספק תמונה כללית על התנהגות הילד או המתבגר בתחומים שונים. ע"ח)

כל שעה משפיעה

הימנעות משעות רבות של זמן מסך ביום סייעה לילדים לעבד את רגשותיהם טוב יותר ולשפר את האינטראקציות החברתיות שלהם. מחקר קודם שפורסם ב-JAMA Pediatrics הראה שיש לאסור על ילדים עד גיל 3 זמן מסך באופן כולל כי הוא עלול לגרום לעיכובים בהתפתחות.

חוקרים מאוניברסיטת דרקסל בפנסילבניה ארה"ב גילו שתינוקות ופעוטות שמאפשרים להם זמן מסך, נוטים יותר להציג התנהגויות תחושתיות לא טיפוסיות הקשורות להפרעות נוירו-התפתחותיות כמו אוטיזם והפרעת קשב וריכוז (ADHD). עוד גילו החוקרים כי משך זמן המסך המותר לתינוקות וגילם משפיע ישירות על התפתחותם.

כל שעה יומית של זמן מסך הגדילה את הסיכוי של הילד להציג בעיות תחושתיות ב-23% בגיל 18 חודשים, אך ירדה ל-20% בגיל 24 חודשים, כשהיוצא מן הכלל הוא שיחות וידאו כשהסיבה שהוזכרה הייתה כי היתרונות החברתיים שבו כנראה מועילים להתפתחות הילד.