אחרי טראומת 7 באוקטובר ובעיצומו של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אבי נוסבאום העלה היום (שני) פוסט שבו חלק עם הגולשים ברגע פרטי שבו בתו ניגשה אליו אחרי שחזרה מבית הספר והפנתה אליו שאלה בנוגע לאפשרות ששואה דומה לזו שהתרחשה באירופה תתרחש גם בימינו. בניגוד לקלות ולנחרצות שהביע נוסבאום בשאלה זהה שהופנתה כלפיו על ידי בתו הגדולה יותר בשנים עברו, הפעם הוא חש כי הוא אינו מצליח למצוא את המילים הנכונות להעביר באופן מדויק את תחושותיו.
"'אבא, נכון שהשואה לא יכולה לקרות היום?' שאלה הבת שלי כשחזרה אתמול מבית הספר. מיד נזכרתי איך שנתיים-שלוש קודם, הגדולה הגיעה אליי עם אותה שאלה, והיה לי דווקא די קל לענות 'לא מאמי, היום כבר יש לנו מדינה משלנו וצבא משלנו ואנחנו עצמאיים וחזקים והשואה לעולם לא תוכל לקרות שוב'. אבל השנה התשובה פשוט לא יצאה לי", כתב.
בהמשך בכל זאת הדגיש וחידד את ההבדלים בין טבח 7 באוקטובר לשואה, אך באותה נשימה הזכיר כי עבור חלק מאזרחי ישראל ויהודי העולם הבדלים אלו מטשטשים מכורח המציאות.
"כלומר כן, אני יודע שלמרות הכל יש לנו צבא חזק ומדינה עצמאית, ואני יודע שגם מה שקרה לנו הוא אמנם טרגדיה בלתי נתפסת, אבל זו לא עוד שואה. אבל אני גם יודע שאי אפשר להסביר את ההבדל לחטופים שנמקים במנהרות, למי שקרוביו נטבחו וביתו נשרף, לאלו שחיכו לעזרה שלא הגיעה, לנאנסות, למחוללות, לקרובי הנעדרים, ליהודים ברחבי העולם שמסתירים את יהדותם מרוב פחד, ובעצם אי אפשר להסביר את זה לכולנו שגדלנו על 'לעולם לא עוד' והיום מרגישים שיותר נכון לומר 'לעולם אל תאמר לעולם '".
"'אבא?' הילדה שלי ניערה אותי, מחכה עדיין לתשובה", שב נוסבאום לסיפורו. "'לא בת שלי, השואה לא יכולה לקרות היום'", השיב. "כי יש לנו צבא ומדינה כמו שאמרו בכיתה?", ביקשה לקבל את הסכמתו. "גם, אבל גם כי יש לנו אותנו. ואנחנו, כל אחד מאתנו צריך לעשות הכל כדי שהיא לא תקרה שוב. בזכותנו".
לקראת סיום שידר אופטימיות לגבי העתיד, וקרא לאחדות. "לכל איש יש שם שנתנו לו הוריו, ולכל איש יש טראומה שנתן לו המצב, ולכל איש יש עוד איש ועוד איש וביחד הם עם. עם שאיכשהו שרד אחרי כל מי שניסה להשמיד אותו, ואיכשהו ישרוד גם עכשיו. ביחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו