"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עובדות או אבודות: איך נתמודד עם המתח שבין המשפחה לעבודה?

קונפליקט עבודה-משפחה משקף מצב שבו דרישות העבודה גולשות אל תחום המשפחה ולהיפך, הפרעות של המשפחה זולגות לזירת העבודה • הפתרון נמצא גם אצל המעסיק

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: GettyImages

כניסתן של נשים לשוק העבודה בישראל צמצמה את הפער בין גברים לנשים בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה. בחלק ניכר של משקי הבית בישראל שני בני הזוג עובדים, ולכן גברים ונשים כאחד חווים מתח בין שתי המערכות התובעניות: משפחה ועבודה.

המתח מתבטא בקונפליקט בין התפקידים במשפחה (הורות, זוגיות) לתפקיד העבודה. קונפליקט עבודה-משפחה משקף מצב שבו דרישות העבודה גולשות אל תחום המשפחה ולהיפך, הפרעות של המשפחה זולגות לזירת העבודה.

לאורך השנים מחקרים גילו השלכות שליליות של המתח בין העבודה למשפחה על בריאותם הפיזית והנפשית של העובדים. חוויית קונפליקט התפקידים עשויה לפגוע בזוגיות ובשביעות הרצון מאיכות חיי הנישואין ומחיי המין.

השפעות שליליות על הזוגיות,צילום: GettyImages

לעומת המגזר המודרני, במגזרים המסורתיים עוצמת קונפליקט התפקידים משפחה-עבודה גבוהה יותר, וזאת בשל המקום המרכזי יותר של המשפחה במגזרים מסורתיים שבהם הנטייה להיענות לדרישות המשפחה הגולשות לזירת העבודה רבה יותר.

במגזר המודרני קיימת נטייה רבה יותר לפגיעה של קונפליקט התפקידים בבריאות הנפשית של העובדים, לעומת המגזרים המסורתיים המכילים במידה רבה יותר את חוויית המתח שנתפסת הכרחית עקב הצורך לפרנס את המשפחה ולטפל בה, ולכן פגיעתה בבריאותם הנפשית נמוכה יותר.

תרחיש השחיקה הנפשית המואצת בקרב עובדים בכל המגזרים מחייב גיבוש אסטרטגיות התמודדות הן על ידי העובדים והן על ידי המעסיקים.

אז מה עושים?

  • להיות מודעים לנזק הפוטנציאלי של חוויית המתח לאורך זמן. ככל שנהייה מודעים כך גם ננסה לעשות הכל על מנת שלא להיגרר לשחיקה. במקרה זה יש לדאוג למילוי המצברים המתרוקנים באמצעות פעילות מהנה ביחד או לחוד.
  • גם למעסיקים יש צד בעניין - עליהם לפתח מדיניות ארגונית ידידותית למשפחה ורגישת תרבות המתחשבת בנורמות החברתיות. מתוך כך, על מעסיקים לקיים באופן תדיר קווי תקשורת פתוחים עם עובדים שתרבותם שונה מתרבות הרוב, ולהבין את אילוציהם בעבודה, הסמויים לעיתים מהעין ונובעים מנורמות וערכים תרבותיים שונים.
  • להשתחרר מהקיבעון - חשוב לציין שעל מעסיקים להשתחרר מתפיסות שעל פיהן נשים הן אלו הנושאות בעול הטיפול לילדים, ומתוך כך הם אינם נענים ברצון לבקשת הגברים להיעדר מהעבודה בשל אילוצים הקשורים להשגחה על ילדים. ראייה אי שוויונית זו יוצרת "אפליה מתגלגלת": גברים מופלים לרעה ביחס להיענות המעסיקים לאפשר להם להיענות לדרישות המשפחה, ואפליה זו מגלגלת את הנטל על כתפי הנשים ומונעת מהן חוויית איזון בין המשפחה לעבודה הנדרשת לרווחתם של עובדים ועובדות כאחד, יהיה המגזר החברתי אשר יהיה.

פרופ' ליאת קוליק, ביה"ס למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, אמריטוס בר אילן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר