תכננתם להבריז? הסיבה שבגללה אסור לכם לוותר על ארוחות משפחתיות

יום המשפחה שמצוין היום (שלישי) הוא הזדמנות להחיות הרגלים שרובנו קצת זנחנו, ובראשם הארוחות המשפחתיות. הסיבות לכך רבות ומגוונות: רובנו חוזרים הביתה מהעבודה עייפים ולפעמים גם ממשיכים לעבוד מהבית, אין לנו זמן לבשל – וגם הילדים לא בהכרח רעבים אחרי שנשנשו מרגע שחזרו מבית הספר.

• הורים קשוחים: הקו האדום של ויליאם וקייט בחינוך ילדיהם

• הטרדה מינית ברשת? הטיפים שיעזרו לכם להגן על ילדיכם

לדברי תמר ידין, דיאטנית קלינית ויועצת לחברת הרבלייף, יש חשיבות עצומה לקיום מוסד הארוחה המשפחתית, גם במישור התזונתי-בריאותי וגם במישור המשפחתי והאישי, ולכן זהו שווה להשקיע במאמץ הזה על מנת לקבע עוגן של לפחות 4-3 ארוחות משפחתיות בשבוע.

למעשה, ארוחה משפחתית מהווה מפגש של כל בני המשפחה סביב השולחן. "מחקרים רבים מראים כי ילדים נשענים על סדר יום, עוגנים והרגלים", היא אומרת. "הדבר עוזר להם לתכנן את יומם ולתפקד טוב יותר, ומקנה תחושת ודאות ושליטה. זהו שלב חיוני ביותר בהתפתחות הילד ובהתבגרותו".

נוסף על כך, הדינמיקה סביב השולחן מאפשר למשפחה להתגבש, לשפר את התקשורת בין החברים בה ולחזק את הביטחון העצמי של הילדים, להפיג חרדות ולחצים ועוד. מחקרים מראים בבירור כי קיים קשר בין שכיחותן של ארוחות משפחתיות משותפות ובין הבריאות הנפשית של הילד, הצלחתו בלימודים והפחתת תסמינים דיכאוניים בקרב ילדים ונוער, מניעת התפתחות הפרעות אכילה ובניית יחס בריא לאוכל, ואף מקטין את הסיכוי לשימוש בחומרים אסורים.

"במישור התזונתי, ארוחה משפחתית היא ארוחה מסודרת. כדי לאכול בריא ונכון, חשוב לשמור על מסגרת מסודרת של ארוחות, שתמנע נשנוש – שלרוב יהיה של מאכלים מהירים ומעובדים, הדחוסים קלורית ושאינם מזינים", הוסיפה. במישור ההתנהגותי, זוהי למידה לא מודעת, שחשובה מאוד לילד ולהתפתחותו. הילד צופה בהוריו ובאחיו מתנהלים מול המזון. ובכך הוא לומד לעצב את יחסיו מול מזון, בכל גיל. נזיפה בילד על נימוסי השולחן שלו, על אכילת כמויות מזון לא נכונות וחוסר גיוון בצלחת, לא תשיג את התוצאה המקווה כמו לימוד דרן מתן דוגמה אישית".

השפעות מכריעות

עוד מסבירה ידין, "התנהלות בריאה מאפשרת לילד ללמוד מההורים ומהאחים שלו על הרגלי תזונה נכונים, נימוסי שולחן, גיוון המזון ואפילו עד רמת לעיסת המזון בנחת. כך, למשל, דרך הדוגמה האישית ניתן ללמד את הילד שלא במודע מהן כמויות נכונות לארוחה, איך לשלב ירקות בארוחה ומה לשתות.  בצורה זו, אנו לא רק שולטים במה שהילד יאכל, אלא בעצם מתווים לו הרגלי אכילה עתידיים ולא בצורה כפייתית, שככל הנראה תגרום לו להיות חשדן כלפיה, והיא אף יכולה להוביל אותו להתנהגות הפוכה כדי למרוד בהורים, אלא יחשוף את תת המודע שלו לאכילה נכונה".

"כאשר ההורים משמשים מודל חיובי לשמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, רוב הסיכויים שגם הילד יאמץ את אותם ההרגלים בארוחות המשפחתיות, ובטווח הרחוק, כשיגדל, הוא גם ינהג כך מול משפחתו, ככל התנהגות נרכשת אחרת. זה מחייב גם את ההורים לאכול בריא, שהרי הם המודל לחיקוי", אמרה.

"ברמה התזונתית, לארוחות המשפחתיות יש השפעה מכרעת על התפתחות ילד החי בעולם של שפע מזון, פיתויים וגירויים (בדמות מזון מהיר, פרסומות למשקאות ממותקים ומאכלים). כאשר אנו שולטים במה יוגש בשולחן, אנו שולטים למעשה במזון הנאכל ובמשקאות שיוגשו", הדגשה ידין, "לפיכך, עלינו לוודא שהארוחות המשפחתיות יהיו מזינות ויכילו את כל אבות המזון: פחמימות (רצוי מלאות: לחם שיפון מלא, אורז מלא, קינואה, קוסקוס וכו'), חלבון איכותי (בשר, עוף, דג וביצה) או חלבון מהצומח (קטניות למיניהן, טופו), וירקות, גם ירקות עליים (כמו חסה ורוקט) וגם ירקות שאינם עליים (כמו עגבנייה, מלפפון, פלפל וקולורבי). דרך נהדרת לשלב ירקות בחורף היא על ידי בישול ירקות כתוספת, כגון: אנטיפסטי, ברוקולי או כרובית מבושלים וכו', או כמנה ראשונה – מרק ירקות".

דחוסים בערכים תזונתיים, לא בקלוריות

הארוחה המשפחתית היא גם הזדמנות מצוינת להתנסות במזונות חדשים, אומרת ידין. ניתן להניח אותם על השולחן, והילדים, שרואים את שאר בני המשפחה אוכלים אותם, יכולים להסתקרן ואולי לנסות אותם בעצמם. במקרה זה, על ההורה לברור ולדאוג שהחשיפה תהיה למזונות דחוסים בערכים תזונתיים ולא דחוסים בקלוריות רבות, כלומר לסרב למזונות טריים ולא במעובדים.

בארוחה ניתן אפילו ללמוד על קצב אכילה נכון. "מכיוון שמנגנון הרעב והשובע עובד בקצב שונה אצל אנשים שונים, כשאוכלים לאט יותר, רוב הסיכויים שנרגיש את השובע מהר יותר ונימנע מאכילת יתר. יתרה מזו, כשרואים שבני המשפחה האחרים הפסיקו לאכול, זה יכול לעודד גם ילד שאוכל יותר בדרך כלל "ליישר קו" ולסיים לאכול גם כשאינו לחלוטין מלא, כי הארוחה למעשה הסתיימה", ציינה.

יתרון נוסף לארוחות המשפחתיות היא אכילה מודעת. לפי ידין, האלטרנטיבה היום היא לרוב אכילה מול הטלוויזיה, שתהיה לא מבוקרת וכזו שעשויה להיות אמוציונלית (כשאנחנו מושפעים מתוכן הצפייה— אם, למשל, חדשות גורמות לנו לחרדה), ולגרום לאכילת יתר.

ומה עושים במקרה שהילד מתנגד למזון המוגש? ניתן לתת לו מעין משימה, למשל שהוא בוחר תוספת שהוא אוהב פעם בשבוע, וכל לתת לו תחושת שותפות בארוחה ולצמצם את ההתנגדות. דרך נוספת לרתום את הילדים לארוחה ולמנוע התנגדויות, היא לתת להם משימה קבועה שקשורה לארוחה, דוגמת עריכת השולחן, או פינויו לאחר הארוחה.