בשלוש השנים מאז שאור אורבנצב מטבריה הגיעה לעולם, היא עברה טיפולים מצילי חיים וניתוחים בכמות שיש מי שלא עוברים לאורך חיים שלמים. בזכות הטיפול המסור והדאגה של אמה שירן - בסוף השנה תעזוב אור את הגן הטיפולי ותירשם לגן עירייה רגיל.
שירן היתה בהיריון עם תאומים. אור נולדה פגה בשבוע ה-24 להיריון, במצב קשה, ואחיה התאום שרד שמונה ימים בלבד מחוץ לרחם. "היתה לו קריסת מערכות", מספרת שירן בעצב. "גם אור הייתה בין חיים למוות. היה לה חור במעיים והצילו אותה. אמרו לי שהיא עומדת להתעוור, וביום הניתוח ויתרו ואמרו שזה יסתדר. היה לה גם חור בלב שסגרו אותו.
"היא הייתה בפגייה בבית החולים במשך 90 יום. זו הייתה רכבת הרים. ביצעו בה החייאות, היא נדבקה בנגיפים, ולא תמיד היה ברור שהיא תשרוד. אבל אור שלי היא חזקה מאוד. היו לה מלא ניסים".
לפני הלידה המשפחה גרה באילת. "כשאמרו לנו שיש לי תאומים, החלטנו לעבור לגור עם ההורים שלי בטבריה, כיוון שבבית החולים פוריה יש מחלקת פגים טובה מאוד. בשבוע ה-23 ירדו לי המים. בבית החולים נאבקו להשאיר את התאומים ברחם עוד - אבל היה צריך ליילד אותם שבוע אחר כך, כי נוצרו לי מים מקוניאליים".
אחרי הלידה, המצב הנפשי של שירן היה קשה מאוד. "הייתי כאובה ולא יכולתי לקום מהמיטה. עובדים סוציאליים עטפו אותי בהמון אהבה, אבל המצב הפיזי והנפשי שלי היה מאוד קשה. אפילו איבדתי את ההכרה בפגייה".
התאום של אור נפטר ביום שבו היא השתחררה מבית החולים. "זה היה ביום שבו עזבתי אותו לבד בפגייה. היו לי תחושות קשות נורא, ואת כל הכוח שלי, את היכולת להחזיק מעמד בתוך המצב הקשה הזה, קיבלתי מהבן שהיה בבית ומאור. בלעדיהם הייתי קורסת", היא מספרת.
יש לך מסר להורים לפגים, אחרי החוויה שעברת?
"היום עולה קמפיין להגברת המודעות לפגים בשם 'עטופים באהבה', שמעלה סיפורים כמו שלי למודעות ונותן לאנשים כוח והבנה על ההתמודדות עם הורות לפגים. אני רוצה להגיד לאימהות שאתן הכוח שלהם לשרוד. עטפו אותם באהבה והילחמו בשבילם. אל תפחדו לדרוש ולהתייעץ, ולבקש כל מה שצריך. וכמובן, הכי חשוב - לעולם לא לאבד תקווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו