השחקן ידין גלמן מביט לאחור על החזרה בשאלה ומסביר איך הוא מנווט ביומיום בין שתי תפיסות עולם מנוגדות. "אני מרגיש שאני מאוד חילוני מצד אחד, ומצד שני יש לי ערכים נורא דתיים", אמר. "אני כל הזמן מוצא את עצמי בין לבין".
גלמן התארח אצל רחל עזריה בפודקאסט "פרשת דרכים: סיפורי הדמויות" מבית All•in. הוא הגיע לדבר על דמותו התנ"כית של יונתן בן שאול, אבל התעכב דווקא על הקרע האישי שמלווה אותו מאז עזב את ירושלים. החברים הקרובים שאיתם גדל עדיין שייכים לציונות הדתית, ואילו חייו היום מתנהלים במרכז הבמה החילונית.
"עזבתי את ירושלים, עברתי לתל אביב, חזרתי בשאלה ונהייתי שחקן תיאטרון וטלוויזיה", סיפר. "זה לא שאני הולך ביניהם, אלא ממש מדלג בין העולמות. אני חי את שני העולמות במקביל, ואת שניהם לגמרי".
"צריך למצוא את הדבר שהוא גדול יותר ממך"
למרות שבחר באורח חיים חילוני, גלמן לא חוסך ביקורת מתרבות ההגשמה העצמית, שלטענתו מאפיינת את החברה הליברלית. "בחינוך החילוני הריכוז בפרט הוא יותר מדי", אמר. "בעולם החילוני אתה שואל 'מה המשמעות?', והתשובה היא ההגשמה העצמית שלך. אני חושב שזה לא נכון. הריכוז הזה באני העצמי הוא יותר מדי, וצריך למצוא את הדבר שהוא גדול יותר ממך".
מנגד, הוא מדבר בהערכה עמוקה על המסגרת שבה צמח. "בסוף, הילדים שמתחנכים הכי נכון זה בציונות הדתית, כי אתה מקבל גם ערכים, גם אהבה למדינה וגם שירות צבאי", אמר. "המשמעות והמשימה שאתה מרגיש שיש לך בעולם בתור ילד דתי הן נורא ברורות".
לדבריו, הצורך במשמעות נשאר איתו גם אחרי שהוריד את הכיפה. "כשעברתי לעולם החילוני, עדיין הבנתי שאני צריך משמעות בחיים, כי ככה חונכתי", הסביר. "גם אם אני כבר לא חלק מהעולם הדתי, עדיין יש לי את הצורך למצוא את המשמעות שלי בעולם".
