חודש המודעות לסרטן השד: המחלה יכולה לתקוף בכל גיל ובכל מצב בחיים. דניאלה גילתה שיש לה סרטן אגרסיבי שלושה ימים בלבד לאחר שילדה את בנה, סא״ל (מיל׳) מורן אלמוג הרגישה גולה בשד במהלך מבצע "צוק איתן" וחוה זינגבוים לא נתנה לסרטן לעצור לה את החיים. תשע נשים שחלו בסרטן השד מספרות מה המסר שלהן לנשים, ולמה חשוב כל-כך להיבדק.
מירית גרינברג
42, רמת השרון
"התחילו לי כל מיני דלקות שונות בגוף, ולא ידעו את הסיבה לכך. רק כשעשיתי בדיקת ממוגרפיה ביוני 2020 התבררה התשובה שמדובר סרטן שד מסוג נדיר. רגע הגילוי היה מאוד מלחיץ כי זה הרגיש כרעם ביום בהיר. התפרקתי קצת ומאחר שאני אדם אופטימי, מהר מאוד הראש התחיל לעבוד והתחלתי לברר יותר פרטים כמו איזה בדיקות צריך ואילו טיפולים יש לעבור, וידעתי שאני חייבת לעמוד בהם בגבורה. סיימתי את הטיפולים בחודש פברואר האחרון ונותר לי עוד ניתוח".
הסרטן שינה את חייך?
"הוא חיזק את הקשר שלי עם בעלי והילדים. למדתי על עצמי המון, שיתפתי בקשיים שלי והבנתי שאני לא מושלמת. הבנתי גם שכל קושי בחיים הוא הזדמנות לצמיחה, ולמדתי מה הדברים החשובים בחיים, כמו להיות יותר רגועה ולהקשיב לעצמי".
מה המסר שלך לנשים?
"לא להיות שאננות ולהקשיב לגוף. אם את חושבת שמשהו לא בסדר והרופא אומר שהכל בסדר , תתעקשי לבדוק לעומק, תקשיבי לאינטואיציה. אם מתגלה שמדובר בסרטן, אל תשקעי במרה שחורה, אלא תנסי למצוא דרך ללמוד ולצמוח מהקושי".
דניאלה שיבר גולן
29, ירושלים
"בסוף ההיריון שלי הרגשתי גוש בחזה, לא הדחקתי והלכתי לכירורג שד. התברר שזה סוג סרטן אגרסיבי שמתפשט מהר, ובקלות אפשר היה לפספס אותו. עשו לי בדיקת אולטרה סאונד וביופסיה והאבחנה הסופית הגיעה שלושה ימים אחרי שילדתי את בני".
מה הרגשת?
"אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות, אני בחורה צעירה, אין לי רקע גנטי ואני לא בקבוצת סיכון, הייתי בשוק. במקום להיום עם הבן שלי בבית, היומן מלא בבדיקות ואני צריכה לבצע שימור פוריות לפני התחלת טיפולים כשהגוף עוד לא התאושש מלידה. מעבר לעניין הטכני, יש מחשבות מחשבות עצובות וחשש שזה יחזור. בני המשפחה התגייסו לסייע עם התינוק. עברתי טיפולים כימותרפיים, ניתוח של כריתה חלקית ובקרוב אחל בהקרנות. אני לוקחת טיפול ביולוגי ונמצאת בשלבי החלמה ומקווה לטוב".
הסרטן שינה את חייך?
"כן, אני מסתכלת יותר פנימה. לאחרונה עברה לי המחשבה שאין הרבה מודעות במגזר הדתי, ושאני חייבת להעלות את המודעות אצל נשים דתיות צעירות, במיוחד מאחר שהן הרבה סביב הנקה וילדים. במהלך הטיפולים פגשתי שתי מטופלות צעירות דתיות כמוני וביחד הרמנו הפקת אופנה שבין השאר מספרת על המחלה ועל חשיבות הגילוי המוקדם. אם בצורה זו אני אצליח להציל את חיים, מה טוב".
יאנה דרום
39, בנימינה
"לפני עשר שנים, במהלך החודש השלישי להריוני, גיליתי גוש בשד. בגלל שידעתי שאני נשאית של הגן BRCA, הרופאים לא הקלו ראש, הם ניתחו אותי והציאו את הגידול, מה שלמעשה הציל את חיי". את הטיפולים הכימותרפיים, ההקרנות והכריתה המלאה עברה רק לאחר הלידה.
"זה היה סיכון לחכות עד סוף ההיריון, אבל אותי עניין רק שהילדה שלי תהיה בסדר. הייתי על אוטומט, במשך ארבעה חודשים הייתי בטיפולים אגרסיביים, ובקושי יכולתי להחזיק את הילדה שרק נולדה לי. קיבלתי עזרה מהמשפחה, אבל כאמא זו הרגשה נוראית שהילדה שלך בוכה ואת לא יכולה להחזיק ולהרגיע אותה. באותה תקופה לא הייתה יותר מדי חשיפה לקבוצות תמיכה כמו שיש היום בווטסאפ ובפייסבוק, הרגשתי די לבד".
הסרטן שינה את חייך?
"כבחורה צעירה בת 28 עם פרוטזה, הייתי מחפשת נואשות הלבשה תחתונה מחמיאה, כדי להרגיש נשית ויפה. בעקבות שחזור השד שלא צלח, פתחתי רשת חנויות אופנתיות שיתנו מענה לנשים חולות ומחלימות. כיום הרשת מונה שלושה סניפים ברחבי הארץ, שבהם ניתן למצוא הלבשה תחתונה, בגדי ים, מטפחות אופנתיות ופריטי לבוש שמתאימים לנשים חולות סרטן שד. הבאתי פתרונות שקיימים בחו"ל כמו פרוטזות נוחות כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו. הקמתי גם קבוצת תמיכה לנשים בהריון שמגלות שיש להן סרטן שד שנקראת 'היפות והאמיצות.
יש חשש שהסרטן יחזור?
"אני לא חיה בתחושה של ניצחתי את הסרטן. אני מכירה נשים רבות שזה חזר להן, ואני חיה בצל הפחד. כל כאב שיש בגוף נדלקת לי נורה אדומה, ורצים לבדוק מה הסיבה. עם זאת, צריך ליהנות מהחיים ולשים את הפחד בצד".
מה המסר שלך לנשים?
"אל תחכו למשבר או למחלה כדי לעשות שינויים וגם אל תדחו דברים. אל תגידו 'כשאצא לפנסיה אעשה כך וכך' או 'כשהילדים יגדלו'. הרבה נשים מתכננות ואז הסרטן תופס אותן בטיימינג לא מתאים. אם יש לכן חלום, קומו ולכו לממש אותו".
עינת שרוף
58, תל אביב
"לפני כארבע שנים התקשרה אלי מזכירה בקופת חולים שאבוא לבדיקת ממוגרפיה, וסירבתי בנימוס. המזכירה התעקשה ולכן הסכמתי להגיע ויומיים לאחר מכן אמרו שיש ממצא ושצריך לעשות ביופסיה. במהלך הבירור התגלה שיש גידול סרטני בשד הימני. הייתי עם תמיר בדרך להופעה בים במלח, הסתכלתי לשמים ואמרתי: 'בחייאת אלוהים, כל חיי שימחתי אנשים, תחזיר לי על זה'. סיימתי את ההופעה והבנתי שאני צריכה לגבש תכנית ולטפל בסרטן דחוף. תודה לאל, נכנסתי לניתוח, הוציאו את הגוש הקטן ועשו לי רק הקרנה אחת תוך כדי ניתוח וזהו".
הסרטן שינה את חייך?
"בגלל שאבי נפטר בגיל צעיר, תמיד היה לי בראש שהחיים קצרים. המחלה הזכירה לי שצריך ליהנות מהם".
מה המסר שלך לנשים?
"תיבדקו. אל תדחו כי אין זמן, תחיו את החיים במלואם. אם חלילה תגלו שאתן חולות, תהיו הכי מעשיות ותעשו הכל כדי להבריא".
חוה זינגבוים
55, רעננה
"לפני עשר שנים ישבתי בבוקר עם כוס קפה וקראתי באחד העיתונים על מרכז רפואי חדש שנפתח בתל אביב לגילוי מוקדם לסוגים שונים של סרטן, ובעקבות כך קבעתי תור. בין סדרת הבדיקות השונות, נעשתה גם בדיקת אולטרה סאונד לשד ואמרו שצריך ביופסיה. כשהתברר בהמשך שמדובר בסרטן שד הבנתי שאני צריכה לנהל את זה נכון כדי לצאת מזה".
מה הרגשת?
"החיים שלי רצופים אתגרים, מגיל צעיר גדלתי לבד, כך שלא הרגשתי שנפלו השמים. אמרתי לעצמי שטוב ששמעתי לאינסטינקטים שלי, ושיש לי מסע מאתגר לעבור. מוטי בעלי היה בהלם, ואני הרגעתי את כל מי שהיה מסביבי. עשיתי לעצמי בראש רשימה של מה הספקתי עד היום ועל מה סימנתי וי. הספקתי להתחתן, יש לי שישה ילדים וגם נכדים, חייתי את החיים במלואם, וכל יום מעכשיו זה בונוס. באופן כללי, מוות לא מפחיד אותי, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם. יכול להיות שאני אמות גם לא מסרטן, אף אחד לא יודע מה צפוי לו מחר".
הסרטן שינה את חייך?
"הוא לא שינה בכלום, ואני חיה את החיים אותו הדבר בדיוק. בראש אמרתי לעצמי כל הזמן שיש לי את הכוחות לעבור על זה".
מה המסר שלך לנשים?
"לחיות בשמחה כל יום. לחיות מתוך הבנה שאתגרים הם חלק מהחיים, וגם סרטן זה עוד אתגר. אם יש משהו שחשוב לך, תעשי אותו היום בלי לחכות. אם את רוצה להיות אמא - אל תחכי, תביאי ילד היום. אם יש מישהו שאת אוהבת - תגידי לו את זה. תחיי את החיים שלך מתוך שלמות".
סא״ל (מיל׳) מורן אלמוג
47, נס ציונה
"במהלך ישיבה ארוכה באמצע מבצע 'צוק איתן' הרגשתי גולה בשד. לא הרגשתי כאב כלשהו, ולכן גם לא חשבתי שמדובר במשהו מחשיד. המזל היה שהעבירו אותי מרפאה, והייתי צריכה להיפגש עם הרופא במרפאה החדשה. סיפרתי לרופא על הגולה מתוך מחשבה שזו דלקת, אבל הוא אמר שחשוב לבדוק לעומק בגלל שאני כבר בגיל 40".
בתוצאות הבדיקות התגלה כי מדובר בסרטן שכבר מחלחל לבלוטות הלימפה. "הרופא הסביר שאם הייתי מחכה עוד קצת, הסרטן היה מתפשט לכל בלוטות הלימפה ולא הייתי היום בחיים. לקח לי זמן לעכל את הבשורה, אבל אמרתי לעצמי שאני עכשיו במלחמה כמו בצבא. יצאתי למלחמה על מנת לנצח ולא להפסיד".
הסרטן שינה את חייך?
"היום אני טורפת את החיים. אני מטיילת ומקפידה לעשות כל מה שאני אוהבת. כשחזרתי לצבא אחרי שהחלמתי, החלטתי שמאחר שיש חוסר מודעות לנושא בצה"ל, אני חייבת לעשות משהו בנידון. אם היו מספרים לי יותר על הסרטן במהלך השירות, הייתי הולכת להיבדק מוקדם יותר והיה יכול להיחסך ממני סבל רב".
מה המסר שלך לנשים?
"אם אתן חולות, חשוב לבחור את הצוות הרפואי שטוב לכן איתו, וכן לעדכן את המשפחה ולקבל מהם חיזוקים. אל תתנו למחלה לנהל אתכן. תגידו לעצמכן שאתן עושות הכל כדי לצאת מזה בחיים".
אושרת נדלר
49, רחובות
"בעלי חשד שיש לי גוש בשד והמליץ לי ללכת להיבדק. חשבתי שזה בטח כלום, אבל ליתר ביטחון הלכתי. בממוגרפיה ראו הסתיידויות מפושטות בשד עם נגיעה בבלוטות הלימפה, ונאלצתי לעבור כריתה חלקית ולאחר מכן טיפולי כימותרפיה והקרנות".
איך הגבת לבשורה?
"הייתי בהלם כי לא ציפיתי לזה. אין לי רקע גנטי ואני לא מעשנת או שותה, וכן עושה פעילות ספורטיבית ואוכלת בריא. בנוסף, אני בן אדם מאוד פחדן, כך שגם לעבור בדיקות דם רגילות היוו קושי עבורי".
הסרטן שינה את חייך?
"הסרטן לא שינה את חיי ולא את ההתנהלות שלי. לא נתתי לטיפולים להפריע למהלך החיים שלי שהיו פעילים גם לפני, ואף תוך כדי הטיפולים חגגנו בר מצווה לבן שלנו. עם זאת, למדתי להתגבר על הפחדים הרפואיים שהיו לי, הבנתי שאני חזקה ושיש לי כוחות להתמודד עם ניתוחים וגם עם הקרחת שמאוד הפחידה אותי.
מה המסר שלך לנשים?
"המסר שלי הוא שאפשר לחיות תוך כדי המחלה. ברגע שחלית, הדרך הנכונה להתמודד היא לעשות כל מה שצריך כדי להבריא. גם אם הטיפולים לא פשוטים, צריך לזכור שהגוף נמצא במלחמה וזה מצב זמני. בלי קשר למחלה, אני ממליצה לכל הנשים להינות מהיום יום, ולחוות את רגעי האושר הקטנים שעושים לך טוב".
גליה דור
52, רעננה
בדיקה עצמית לפני הטיסה המשפחתית לתאילנד הצילה את חייה. "זה היה לפני שנתיים, הרגשתי גולה שהפריעה לי. זה היה יומיים לפני נסיעה משפחתית לתאילנד ובעלי אמר לי לבדוק לפני הנסיעה כדי להיות רגועה בחופשה, וכך עשיתי. כירורג שד שלח אותי לעשות באותו יום אולטרה סאונד. בבדיקה התחלתי להבין שמשהו לא בסדר והתעקשתי לעשות באותו יום ביופסיה. כשנחתנו בתאילנד קיבלתי תשובה שהגוש סרטני".
איך הרגשת?
"זו תחושה שאת נופלת לתוך בור שחור ולמחרת את הולכת למות, ומאוד פחדתי ממה שיהיה. רק אחרי זמן מה, כשהייתי בתוך התהליך, הבנתי שסרטן שד זה לא גזר דין מוות אם מגלים מוקדם וכי יש חיים בין הטיפולים.
הסרטן שינה את חייך?
"אני מלווה חולות ומסבירה על התהליך בכל מיני ערוצי תמיכה וליווי דרך הפייסבוק והאינסטגרם. אני אומרת להן שזו תהיה שנה קשה, אבל שהן יצאו ממנה בריאות. אם לי הייתה מישהי שתסביר לי שזה לא סוף העולם, הייתי חוסכת לעצמי הרבה מההיסטריה שהייתי בה".
מה המסר שלך לנשים?
"ללכת להיבדק. אם אתן רק מגלות את המחלה, תבנו שזה לא סוף העולם. אפשר להמשיך בחיים לצד הטיפולים".
לריסה ניקטלוב
48, רמלה
"לפני תשע שנים גיליתי גוש. אני עובדת כמזכירה במרפאה האונקולגית בבית חולים איכילוב, ולא חשבתי שלי זה יקרה. בתחילה לא סיפרתי לאף אחד כדי לא להדאיג, אבל כשהגיע שלב הניתוחים - סיפרתי לבני המשפחה".
הסרטן שינה את חייך?
"אחרי ששנים עבדתי סביב השעון, פתאום עצרתי וחשבתי על עצמי ועל הילדים. מאז אני מבלה יותר, שמה דגש על עצמי ואני לא עבד של החיים יותר. אני רואה שזה חוזר אצל נשים רבות ואני תמיד עם האצבע על הדופק. אחרי שהחלמתי, היה חשוב לי לחזור ולהמשיך לעבוד במחלקה האונקולוגית כדי לעזור למטופלות מהניסיון האישי שלי.
מה המסר שלך לנשים?
"תדאגו לעצמכן. תיהנו מהחיים, תבלו יותר עם הילדים והמשפחה כי לא יודעים מה יהיה מחר. אם חליתן, תבחרו לשתף את הקרובים, אל תהיו כמוני ואל תעברו את זה לבד, זה קשה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו