לא המסטיק: זה החשוד האמיתי בשיתוק הפנים של אברי גלעד

אין הוכחה רפואית לכך שלעיסת מסטיקים גורמת לתסמונת בל, כך קובעת ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית מאסותא, בעקבות ההסבר שהציע אברי גלעד לשיתוק בחצי מפניו. גלעד סיפר בשידור רדיו כי התעורר בבוקר וגילה שחצי מפניו משותק, כינה את המצב בהומור "תסמונת מיכל אנסקי", והעלה השערה שההרגל ללעוס מסטיק מבוקר עד ערב הוביל לדלקת בעצב הפנים השביעי.

במקביל, ברשתות החברתיות התעורר חשש אחר: האם הזרקות בוטוקס וטיפולי פנים עלולים להוביל לאותו שיתוק פנים. גלעד עצמו, שחזר לאולפן קשת 12 למרות המצב, הגיע בינתיים לתובנה משלו על מקור הלחץ, ושם, כך מתברר, נמצא אחד הרמזים החשובים.

האם מסטיק או בוטוקס באמת יכולים לשתק את הפנים?

"בגדול אנחנו לא יודעים מה הסיבה לבל פלסי, מדובר בשיתוק פנים אידיופטי שאין לו סיבה חד משמעית מוכחת", מסבירה ד"ר בניזרי. לגבי ההסבר של גלעד היא חד משמעית: אין קשר סיבתי מוכח בין לעיסת מסטיק לבין דלקת בעצב.

גם הבוטוקס לא נמצא ברשימת החשודים. "הזרקות בוטוקס מחלישות את השרירים שהוזרקו להם, אז יכולה להיות חולשה מקומית באותם שרירים, אבל לא שיתוק פנים מלא כמו של בל פלסי", היא אומרת. לדבריה, דווחו אמנם מקרים בודדים של שיתוק ימים ספורים אחרי הזרקה, אך הרפואה אינה רואה בבוטוקס גורם לתסמונת.

אז מה כן פוגע בעצב הפנים?

החשוד המרכזי, לפי הנוירולוגית, הוא וירוס שכבר נמצא בגוף. "הסיבה שמקבלת הכי הרבה תמיכה מבחינה מדעית היא וירוס ההרפס שנמצא בשקט בגנגליון שליד עצב הפנים, וכשיש איזשהו סטרס הוא מתעורר, תוקף את העצב", היא מסבירה. לחץ נפשי ופיזי מחליש את מערכת החיסון ומשבש את מנגנוני הקורטיזול והאדרנלין, וכך נפתח פתח להתפרצות.

יש גם הסבר נוסף, הקשור בפגיעה באספקת הדם לעצב. "לכן גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סכרת ושומנים בדם יכולים להגביר את הסיכון ולהחמיר את ההתאוששות", היא אומרת. לצד אלה נמצא קשר להריון ובעיקר לרעלת הריון, לעודף משקל ולזיהומים בדרכי הנשימה העליונות כמו שפעת או וירוס אפשטיין בר. נבחנים גם קשרים למחלת ליים ולנטייה גנטית, והשכיחות גבוהה יותר בגילאי 15 עד 45 ובגילאי 60 עד 70.

איך מטפלים, ומה הסיכוי להחלים?

כאן מגיעה ההפתעה: דווקא הבוטוקס, שעורר את החשש, משמש לעיתים חלק מהשיקום. "בזמן שהעצב צומח מחדש יכול להיות עצבוב שגוי, ואז יש הפעלה סינכרונית של הפנים התחתונים והעליונים או התכווצויות לא רצוניות. הטיפול בבוטוקס מחליש שרירים מסוימים ועוזר למנוע אותן", מסבירה ד"ר בניזרי.

הנתונים מעודדים. "בין 70% ל-85% מגיעים להחלמה מלאה בדרך כלל תוך שמונה שבועות, ובקרב ילדים ונשים בהריון אחוזי ההחלמה המלאה מגיעים עד 90%", היא אומרת.

אבל מה שמכריע יותר מכל הוא התזמון. "לקחת סטרואידים ברגע שהשיתוק מופיע מאוד משפר את אחוזי ההחלמה. מי שלקח סטרואידים בצורה מאוד מהירה מגיע אחרי תשעה חודשים להתאוששות של 93% עד 95%, לעומת 85% אצל אלה שלא לקחו". בשורה התחתונה, כ-71% מכלל המטופלים חוזרים לתפקוד מלא, ל-25% נותרת אסימטריה קלה בלבד, ורק כ-4% נשארים עם פגיעה משמעותית. המסר ברור: מי שמתעורר עם פנים עקומות, לא מחכה שזה יעבור, אלא פונה לרופא מיד.