יש אנשים שהריאליטי מעניק להם חמש עשרה דקות של תהילה. ליר עוז קיבלה משהו אחר: דמות שהיא לא מצליחה להיפטר ממנה. גם כשהתוכנית מתחלפת והקאסט משתנה, מבחינת חלק מהצופים היא עדיין אותה ליר מ"אהבה חדשה": הבחורה שלקחה לחברתה את הגבר, הלכה עם הלב והשאירה אחריה אדמה חרוכה.
המשולש עם ניצן גריב ושחר מנע הפך לדרמת ריאליטי מושלמת. ליר ושחר התקרבו, הקשר ביניהם התפתח והחברות עם ניצן נפגעה. בהמשך השניים נפרדו וחזרו והקשר שלהם שרד גם מחוץ למסך. הם מצאו אהבה, אבל ליר מצאה גם אויבים. והרבה. ברשת היא הפכה לביץ', לגנבת, לבוגדת ולסמל של אישה רעילה. מבחינת רבים, בחירה רומנטית אחת הפכה לפסק דין על אישיות שלמה כזו שאין עליה מחילה לעולם.
עכשיו היא מגיעה ל"הישרדות" כשהיא יודעת בדיוק איזה מטען ציבורי היא סוחבת. אפשר היה לחשוב שהיא באה לעשות תיקון, לקבל הזדמנות שנייה לרושם ראשוני - אבל אולי זאת בכלל טעות שלנו. אולי ליר לא באה לבקש סליחה, לא מעוניינת בחנינה ציבורית ולא מתכוונת להתאמץ כדי להיות המאמי הלאומית. אולי היא באה להוכיח שהיא אישה שלא מתעסקים איתה.
היא לא רוצה את הלפיד שלכם - היא רוצה לכבות לכם אותו
"הישרדות" אינה תחרות פופולריות. לא צריך להיות נחמדים, צריך להיות נחוצים. לא צריך שיאהבו אותך צריך שלא ידיחו אותך. אולי ליר לא מחפשת את החיבוק של הצופים, לא זקוקה לקינות על גורלה ולא רוצה שירחמו עליה. אולי היא מעדיפה לעמוד במועצת השבט ולראות את הלפידים של האחרים נכבים בזה אחר זה. היא יודעת לדאוג לעצמה, יודעת להילחם ואולי בכלל לא הגיעה לאי כדי להתחבב על מישהו.
אבל האם זאת אסטרטגיה או שריון? האם היא באמת לא זקוקה לאהבה או שפשוט למדה להסתיר עד כמה היא זקוקה לה? האם הקשיחות הזאת היא ביטחון עצמי או הדרך היחידה שלה להתמודד עם האפשרות ששוב ידחו אותה?
יד אחת מנגבת דמעות, השנייה מסובבת סכין
ליר מסרבת להתיישב בנוחות באחת המשבצות. היא יכולה להיראות פגיעה, להיעלב ולבכות ואז להצטייר כמי שמחשבת מהלכים, מפעילה אנשים ולא מהססת לנעוץ סכין בגב כשצריך. יד אחת מנגבת את הדמעות וביד השנייה היא מסובבת את הסכין וכשהפגיעה חוזרת אליה היא שוב נראית פצועה ומופתעת.
האם הדמעות אמיתיות? בהחלט ייתכן. האם המהלכים מחושבים? גם זה ייתכן. אין סיבה שאחד יבטל את השני. אבל קשה לדרוש מהצופים להאמין לדמעות כשהם רואים במקביל התנהלות שנתפסת כמניפולטיבית. מצד שני, גם אישה שיודעת לשחק משחק קשוח לא מאבדת את הזכות להיפגע.
אולי היא גם וגם: רגישה ומחושבת, פגיעה ופוגעת, זקוקה לקרבה וחוששת ממנה ואולי היא פשוט מבינה שחוסר היכולת של הסביבה לקרוא אותה הוא יתרון אסטרטגי. מי שלא יודע אם את עומדת לבכות, לתקוף, לכרות ברית או לפרק אותה מתקשה לשחק נגדך.
אבי שושן הוא הבעיה או רק המראה?
העימות עם אבי שושן הוסיף עוד שכבה למלכוד. הכינויים שהטיח בה ובהם "הכלבה של המדינה" ו"ג'וליה רוברטס לעניים", היו משפילים ואישיים, אבל האם שושן הוא זה שמייצר את הדימוי שלה או רק אומר בקול את מה שאחרים חושבים? האם הוא הגיע עם פסק דין מוכן מ"אהבה חדשה" או שהוא מגיב למה שהוא רואה עכשיו באי?
אפשר להכיר בכך שהוא חצה גבול ובאותה נשימה לבקר את ההתנהלות שלה. אולי הוא לא מצליח לראות אותה מעבר לדמות הישנה? אולי היא עדיין לא מצליחה להראות לצופים מי היא מעבר לה, ובכלל, למה אנחנו כל כך זקוקים להכרעה? למה היא חייבת להיות או הקורבן או התוקפת כאילו אין אפשרות שהיא תהיה שניהם?
כשהאבל נכנס למשחק
וישנו האובדן שמלווה את ליר, הסיפור המשפחתי הכואב שאי אפשר להתעלם ממנו. הוא מרחף מעל הדמות שלה, מעניק הקשר לפגיעות שלה אבל גם מעורר שאלה לא פשוטה: האם אבל הוא כלי לגיטימי בריאליטי? מותר לה לחשוף את הכאב שלה, להישען עליו ולתת לצופים לראות את המקומות השבורים שלה, אבל מה קורה כשהאבל הופך למטבע ציבורי? כשהוא משמש להסביר כל התנהגות, או להפך, כשהוא נשלף כדי להאשים אותה שהיא משתמשת בטרגדיה כדי לזכות באהדה?
אנחנו לא באמת יודעים אם ליר משתמשת בסיפור שלה או שאנשים משתמשים בו נגדה. אם תבכה, יחשדו במניפולציה. אם לא תבכה ישאלו איך היא מסוגלת להיות כל כך קשוחה. אך אבל אינו תעודת הכשר להתנהגות פוגענית כשם שביקורת על התנהגות אינה רישיון להתאכזר לאדם בגלל האופן שבו הוא מתמודד עם אובדן. היא לא חייבת להיות קורבן מקצועי כדי שנכיר בכאב שלה.
אולי זאת הפליירית הכי טובה של הריאליטי
אולי ליר היא אישה מחושבת שהבינה שאי אפשר למחוק את הדימוי שנוצר לה ולכן החליטה להפוך אותו לנכס ואולי היא נשמה אבודה שמחפשת קרבה אבל לא מסוגלת להיחשף ומעדיפה לפגוע לפני שתיפגע.
ויש גם אפשרות שאנחנו עושים לה עוול כשכל פעולה שלה הופכת להוכחה - אם תשתוק, היא מתנשאת, אם תדבר, היא מניפולטיבית, אם תבכה, היא משחקת, אם תילחם, היא תככנית. היא לא יכולה לנצח במשפט הזה כי אנחנו כבר חרצנו את דינה. אבל אולי היא גם לא מנסה לנצח אותו. אולי היא הפסיקה לרצות להיות אהובה והחליטה להיות בלתי ניתנת להתעלמות. אולי היא הבינה שהריאליטי אינו מחלק פרסים על חביבות. אלא על היכולת להישאר במשחק.
אז מי את, ליר עוז? הפליירית הכי מתוחכמת של הריאליטי שהבינה שאהבה היא מותרות ואסטרטגיה היא הישרדות או אישה פצועה שמתחפשת לקשוחה כי זה השריון היחיד שהיא מכירה? אולי את לא רוצה את החיבוק שלנו ואולי את לא מבקשת הזדמנות שנייה. אולי את פשוט רוצה לכבות לכולם את הלפיד ולחזור הביתה בלי שאף אחד הצליח לשבור אותך.
ואולי, בזמן שאנחנו עסוקים בלנסות להבין אם הדמעות אמיתיות ואם הסכין חדה את כבר כמה מהלכים לפנינו, כי יכול להיות שהיכולת לגרום לכולם לתהות מי את באמת היא לא הבעיה שלך - היא פשוט המהלך הכי מוצלח שלך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו