מיכל הקטנה בווידוי חשוף: "אני מתפרקת"

אחרי יום ארוך בו קיפצה על הבמות וחייכה למצלמות מיכל ויצמן (הלוא היא מיכל הקטנה) פתחה אמש (רביעי) את המצלמה ובזמן שהייתה במטבח בשיאם של בישולים, קרסה מול המצלמות בבכי כשהיא משתפת את מאות אלפי עוקביה בקשיים שהיא חווה.

"כל הבית שלי ישן", סיפרה על הרגע בו החליטה לפתוח את המצלמה אחרי יום ארוך ולאפשר לעצמה להתפרק ולשתף במחשבות שלא מפסיקות להעסיק אותה. "אני מתחילה לארגן מזוודה ליום צילום ארוך שמתחיל ב- 5:30 לפנות בוקר והראש שלי לא מפסיק לחשוב. מי יקח את הילדים בבוקר לקייטנה? איך נאיה תגיע לגן? מי יחזיר אותם? לדאוג שיהיה להם אוכל חם", כתבה על גבי הסרטון שתיעד אותה מתפרקת בבכי.

ויצמן הוסיפה ושיתפה שמאחורי החיוכים שלה והאנרגיה שנדמה לעיתים שאין לה סוף יש גם אישה שקשה לה ודברים רבים שקורים מאחורי המצלמה שכוללים גם תחזוקה של בית וגידול שישה ילדים. "מאחורי כל תמונה, כל חיוך וכל הופעה, יש חיים שלמים שאף אחד כמעט לא רואה. יש לי בית שלם לנהל לבד. יש אינסוף דאגות. יש לדאוג לפרנסה. יש ארוחות להכין, הסעות, קייטנות, קניות, כביסות, חיבוקים והקשבה, ובעיקר יש לי אחריות כבדה עומס רגשי ונפשי. החלטות לא פשוטות.

היא הוסיפה וסיפרה על התמודדויות משפטיות מורכבות שהיא מנהלת כבר תקופה ארוכה וכמה לעיתים היא חשה שהיא מוצפת. "אינספור חזיתות שצריך לנהל, לפעמים כולן באותו יום. יש ימים שכל מה שאני עושה הוא לפתור בעיה אחת וכבר מחכה לי הבאה", כתבה והזכירה למאות אלפי עוקביה כפי שהיא עושה תכופות כי לא משנה מה קורה בחייה, העדיפות הראשונה והחשובה ביותר שלה תמיד תהיה אחת ויחידה: ילדיה. "כל זה לצד התפקיד הכי חשוב בחיי: אמא לשישה ילדים, שכל אחד מהם הוא עולם שלם של רגשות, צרכים וחלומות.

לקראת סופו של חלקו הראשון של הסטורי שיתפה כיצד היא משתדלת להיות חזקה אבל לפעמים היא נשברת ומתפרקת. "אני משתדלת להיות חזקה, אבל הנה אני כאן מתפרקת. נשברת. אני כבר עייפה. אבל לא מוותרת. מחר, כמו בכל בוקר, אני אקום לאהוב, להאמין, להתפלל חזק, לעבוד ולהודות לבורא עולם על הזכות להיות אמא לשישה ילדים שהם כל עולמי".

"הרבה אנשים ויתרו עליי"

בהמשך הוסיפה וסיפרה כיצד אנשים מחמיאים לה על החוזק שהיא משדרת אבל לא יודעים כמה מאחורי החיוכים יש לא פעם סערת רגשות וקשיים. "אנשים אומרים לי: 'את גיבורה', 'את לביאה', 'את לוחמת', 'את חזקה', אבל האמת? אני לא מרגישה ככה", אמרה ושיתפה שוב מה מבחינתה הוא תפקיד חיה: היותה אמא. "אני פשוט אמא. אמא שכל חייה התפללה להיות אמא. זה היה החלום הכי גדול שלי ובורא עולם הגשים לי אותו. אמא זה תפקיד חיי. אם הוא בחר בי להיות אמא של שש הנשמות היקרות שלי, אני מאמינה שהוא גם נתן לי את הכוחות לגדל אותם".

בסופו של הסטורי סיפרה איך למרות שאנשים מסביבה לפעמים בחרו לותר עליה ולהותיר אותה לבדה היא החליטה לא לותר על עצמה בזכות האמונה בבורא עולם. "היו הרבה אנשים שוויתרו עליי. היו רגעים שנשארתי לבד. אבל אם בורא עולם לא ויתר עליי גם לי אסור לוותר על עצמי. בכל פעם שנפלתי הוא הרים אותי.

"בכל פעם שפחדתי הוא מילא אותי בכוחות שלא ידעתי שיש בי. דווקא ברגעים שבהם לא היה לי על מי להישען, גיליתי שיש לי על מי להישען באמת. שם התחזקה האמונה שלי. למדתי שלא הכול בשליטה שלי. למדתי שכל מה שיש לי הוא מתנה ושכל ניסיון הוא הזמנה להתקרב עוד קצת לבורא עולם.