"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חושבים שאי אפשר לעשות שני דברים במקביל? מחקר חדש טוען אחרת

במשך שנים חוקרים סברו שהמוח מסוגל להתמקד רק במשימה אחת בכל רגע נתון. כעת מחקר חדש מגלה כי לאחר אימון והתרגלות, המוח עשוי לפתח מנגנון שמאפשר לבצע שתי מטלות במקביל - ולשנות את מה שחשבנו על מולטיטסקינג

,עודכן
0השמעה
מולטיטסקינג הוא מיתוס?. צילום: GettyImages

במשך שנים שלטה בעולם המדע תפיסה ברורה: המוח האנושי אינו מסוגל לבצע שתי משימות מורכבות במקביל. לפי ההבנה המקובלת, כאשר אנחנו חושבים שאנחנו עושים כמה דברים בבת אחת, המוח למעשה רק עובר במהירות ממשימה אחת לאחרת.

אלא שמחקר חדש שנערך ב־Georgetown Universityמציע תמונה מורכבת יותר. החוקרים מצאו כי לאחר תקופת אימון ממושכת, המוח עשוי להסתגל באופן שמאפשר ביצוע אמיתי של שתי מטלות במקביל.

יש מצבים שבהם המוח מצליח לבצע כמה משימות במקביל, אילוסטרציה,צילום: גטי אימג'ס

לא רק מעבר מהיר בין משימות

הגישה המסורתית התבססה על תפקידה של קליפת המוח הקדם־מצחית - האזור שאחראי בין היתר על קבלת החלטות, תכנון וניהול פעולות מורכבות. לפי תפיסה זו, אזור זה מסוגל להתמקד במשימה אחת בלבד בכל רגע נתון, ולכן כאשר אדם מנסה לבצע כמה משימות במקביל, המוח למעשה מחליף ביניהן במהירות.

החוקרים ביקשו לבחון האם יש מצבים שבהם המוח מצליח להתגבר על המגבלה הזו. אחד הדברים שעוררו את סקרנותם היה מראה מוכר מהחיים: נהגי מוניות שמסוגלים לנווט, לנהל שיחה עם נוסע ולהאזין לרדיו בו־זמנית מבלי שנראה כי הביצועים שלהם נפגעים באופן משמעותי.

המוח למד לחלק את העבודה

במסגרת המחקר התבקשו משתתפים למיין תמונות מעוותות של מכוניות לשתי קטגוריות שונות. במהלך תקופה של חמישה עד עשרה שבועות הם נדרשו להתמודד עם כ־30 אלף תמונות שונות.

סריקות מוח שבוצעו לפני האימון ולאחריו חשפו שינוי מעניין: ככל שהמשתתפים הפכו מיומנים יותר במשימה, חלק מהאחריות עבר מקליפת המוח הקדם מצחית לאזור אחר במוח - קליפת המוח הטמפורלית, המעורבת בדרך כלל בזיכרון, שמיעה, שפה וזיהוי פנים.

התוצאה הייתה שקליפת המוח הקדם מצחית השתחררה לעיסוק במשימות נוספות, בעוד שהאזור הטמפורלי טיפל במשימה שכבר הפכה מוכרת ואוטומטית יותר.

יש מצבים שבהם המוח מצליח, אילוסטרציה,צילום: GettyImages

"מדובר בריבוי משימות אמיתי"

לדברי מוביל המחקר, פרופ'Maximilian Riesenhuber, הממצאים מצביעים על כך שהמוח משנה את דפוסי הפעילות שלו בעקבות אימון.

"מה שהראינו במחקר שלנו הוא שהמעגלים החשמליים שמבטאים את הפעילות המוחית עוברים שינוי כך שהמוח יכול לעשות שני דברים במקביל. מדובר בריבוי משימות אמיתי לכל דבר", הסביר.

גם פרופ'Patrick Cavanaghציין כי אחד ההיבטים המפתיעים במחקר היה השינוי הפיזי שנצפה בפעילות המוחית לאחר תקופת האימון. לדבריו, המשתתפים לא היו מומחים בתחומם, אלא אנשים רגילים שפיתחו מיומנות חדשה לאורך זמן.

לא כל משימה מתאימה

למרות הממצאים המסקרנים, החוקרים מדגישים שלא כל פעולה יכולה להפוך לאוטומטית מספיק כדי להתבצע במקביל למשימה אחרת.

לדבריהם, יש הבדל משמעותי בין פעולות פשוטות ומוכרות לבין משימות הדורשות ריכוז מתמשך. בעוד שאנשים מסוגלים ללכת וללעוס מסטיק במקביל ללא קושי, פעולות כמו שליחת הודעות בזמן נהיגה עדיין מהוות סכנה משמעותית.

בנוסף, החוקרים גילו שלא כולם מסתגלים באותה מידה לריבוי משימות. חלק מהמשתתפים הצליחו לפתח את היכולת במהירות רבה יותר מאחרים, אך הסיבה להבדלים הללו עדיין אינה ברורה.

כעת מקווים החוקרים להבין טוב יותר כיצד המוח מעביר אחריות בין אזורים שונים במהלך תהליך הלמידה, והאם ניתן לאמן אותו לבצע משימות נוספות במקביל בצורה יעילה ובטוחה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר