הדסה בן ארי חושפת: "אם לא הייתי דתייה - זה מה שהייתי עושה"

לכבוד יום ירושלים, הסופרת והיוצרת הדסה בן ארי בחרה לפתוח את הלב ולשתף בקשר העמוק והרגשי שלה לעיר הבירה, כזה שלדבריה מלווה אותה כבר שנים.

בפוסט אישי ומלא געגוע, סיפרה בן ארי כי ירושלים היא הרבה מעבר לעיר עבורה, ואף הודתה שאם הייתה עושה קעקוע, הייתה בוחרת דווקא בחומות העיר העתיקה. "לדתיים אין בעלות על געגוע - געגוע הוא שפה אוניברסלית", כתבה.

בהמשך התייחסה גם לאופן שבו יום ירושלים נתפס כיום בעיקר בקרב הציבור הדתי: "עם השנים יום ירושלים הופך יותר ויותר לחג שהוא בעיקר של דוסים שמבינים את השפה של הגעגוע, שמתפללים להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים. שלא מתביישים לרקוד ברחובות ירושלים כשהם מאוהבים ומחבקים דגלי ישראל".

בן ארי הוסיפה מסר אישי ונוגע במיוחד: "כולם מתגעגעים, אבל לא כולם מקשיבים לגעגוע הזה. אני חושבת שאנשים מפחדים מהלהט הדתי כי הם רואים בו פונדמנטליזם, ולא יודעים שיש בו בעיקר רוך ורומנטיקה ונאמנות".

"ניגבתי את הדמעות"

את הרגע הכי מרגש שלה היא שמרה לסוף, כשסיפרה על נסיעה שגרתית לבית הספר עם ילדיה, שהפכה לרגע מטלטל במיוחד. "השבוע השמעתי לילדים את ההקלטה המפורסמת של הצנחנים משחררים את הכותל. השעה הייתה שבע וחצי בבוקר. ‘אני אינני אדם דתי’, ‘הר הבית בידינו’… בחניית בית הספר ניגבתי את הדמעות. מנגבת ומנגבת ושואלת אותם - אתם מבינים מי זאת ירושלים?".