למרות שנדמה שהפילוג בעם נמצא בשיאו, והשיח הציבורי נצבע שוב ושוב בגוונים של מחלוקת, יש מי שבוחרת להתמקד דווקא בטוב ובמה שמחבר.
ובזמן שהרשתות החברתיות מוצפות בתוכן, נדיר לראות יוזמה שמצליחה לייצר השפעה אמיתית גם מחוץ למסך. "תמיד היה לי רצון לייצר אחדות", מספרת מעיין אורון, בת 25, "אבל המילה הזאת לפעמים גדולה מדי, מרחיקה. הבנתי שמעשים קטנים מקרבים הרבה יותר".
ומה שהתחיל כמעט במקרה הפך להיות אחד המיזמים המרגשים והמקסימים שתמצאו באינסטגרם.
"נכנסתי לחנות של אדם מבוגר, ופשוט כאב לי הלב. אז החלטתי לצלם סרטון כדי לעזור לו - וביקשתי מאנשים לבוא לקנות ממנו".
View this post on Instagram
מהר מאוד הסרטון הפך לוויראלי, והתגובות שהגיעו הצליחו להפתיע אפילו אותה. "קיבלתי מאות הודעות - אנשים שהלכו לחנות, אנשים שחיזקו, ובעיקר - אנשים שכתבו לי לאן עוד ללכת, איזה עוד עסקים זקוקים לעזרה. פתאום הבנתי שיש פה צורך, ויש פה גם רצון של אנשים לעשות טוב".
View this post on Instagram
מאותו רגע, מה שהתחיל כאקט ספונטני הפך למיזם של ממש. היא החלה לבקר בעסקים של אזרחים ותיקים ברחבי הארץ - כאלה שלעיתים מתקשים להחזיק את העסק, ולעיתים פשוט ממשיכים לפתוח אותו מדי יום כדי לא להיות לבד.
"יש כאלה שאומרים לי בפשטות: אני מגיע לכאן כדי לראות אנשים", היא משתפת. "זו בדידות שקופה. היא לא בתוך ארבעה קירות - היא בחוץ, מול כולם, ולא תמיד שמים לב".
וכך, בזכות הסרטונים שהיא מעלה לרשתות, לא רק שמגיעים לקוחות, נוצרת תחושה שמישהו רואה אותם. "פתאום מגיעים אנשים, מדברים, מתעניינים. המשפחה רואה את זה ומתמלאת גאווה".
אחד הסיפורים שנגעו בה במיוחד היה של גדעון, בן 92, בעל חנות צעצועים. הסרטון עליו זכה לחשיפה גדולה - אבל מה שבא אחר כך היה מרגש עוד יותר. "מישהו מהעוקבים יזם הדלקת נרות חנוכה בחנות שלו. הגעתי לשם, ופתאום ראיתי אותו אחרת לגמרי - זקוף, מחייך, מוקף אנשים. זה היה רגע שממחיש מה המשמעות האמיתית של הדבר הזה".
במקרים אחרים, ההשפעה היא גם כלכלית ממשית. מעיין מספרת על בעלי עסקים שנמצאים בקושי יומיומי, כאלה שלעיתים כמעט לא מכניסים כסף. "יש חנויות שעושות סכומים מאוד נמוכים, ובשבילם כל קנייה היא משמעותית. לפעמים אפילו סטורי אחד יכול להביא גל של אנשים שעוזר להם להחזיק עוד קצת".
ככל שהמיזם גדל, כך גם ההבנה שהוא לא יכול להישען רק על ביקורים פיזיים. "אני לא יכולה להגיע לכולם", היא מודה. "אז הקמנו אתר שמאגד את כל העסקים. גם זה קרה בזכות אנשים טובים - מישהו פשוט בנה אותו בהתנדבות, שזה מדהים".
View this post on Instagram
לצד הפעילות ברשת, אורון החלה לארגן גם ירידים שמרכזים בעלי עסקים ותיקים במקום אחד, ומאפשרים להם להיחשף לקהל רחב. "הבאנו אותם בעזרת מתנדבים, ואנשים הגיעו במיוחד לקנות מהם. זה היה מדהים לראות את ההירתמות".
ובכל זאת, היא מתעקשת שהסיפור האמיתי הוא לא עליה. "הדבר הכי מרגש זה לראות איך אנשים לוקחים את זה הלאה. הם לא רק צופים - הם משתפים, מעלים בקבוצות, הולכים פיזית לחנויות. זה כבר לא התוכן שלי, זה של כולם".
ובתקופה שבה נדמה שהשיח הציבורי מבליט בעיקר את הקצוות, הלא פשוטים בכלל, המיזם הזה מצליח להזכיר כמה טוב יש כאן.
"יש לנו עם מדהים", היא אומרת. "זה אולי נשמע כמו קלישאה, אבל כשאת רואה את זה יום־יום - את מבינה שזה אמיתי. הרוב הגדול רוצה לעשות טוב".
ואולי זו בדיוק הנקודה: האחדות לא חייבת להגיע בכותרת מפוצצת או שלום עולמי. לפעמים היא מסתתרת בחנות קטנה ברחוב צדדי, באדם שמחכה ללקוח, ובמישהו אחר שבוחר לעצור לרגע – ולהיכנס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו