דנה זרמון: "אין לי יכולת לשאת את המאניה דיפרסיה"

המשפיעניתדנה זרמוןבחרה לא לייפות את המציאות והציפה בגלוי את תחושת חוסר האונים שמלווה את העורף הישראלי בימים האחרונים. על רקע ידיעות על הסלמה מול איראן, זרמון שיתפה את עוקביה בדילמה שבין שמירה על שפיות לבין כניסה להתקפי חרדה, כשהיא מגדירה את המצב בישראל כסוג של "מאניה דיפרסיה" לאומית.

"איך מתמודדים עם רצף אי הוודאות בכל פרמטר?"

הפוסט של זרמון הגיע בעקבות שרשרת דיווחים על תקיפות אפשריות באיראן ושל איראן. היא שיתפה צילומי מסך של כותרות המבשרות על "פרק חדש" בעימות מצד איראן ועל ציפיות לתקיפה אמריקאית-ישראלית. "באמת שאלה כנה ואמיתית", כתבה זרמון, "איך מתמודדים עם רצף אי הוודאות בכל פרמטר בחיים שלנו???".

התסכול של זרמון נוגע בנקודה רגישה במיוחד עבור בעלי עסקים ועצמאיים: הקושי לתכנן קדימה. היא ציינה כי האתר שלה מוכן להשקה לאחר עיכובים קודמים שנבעו מהמצב הביטחוני, אך המציאות הנוכחית שוב טורפת את הקלפים. השאלה שהציבה - האם להתכנס בחרדה או להתעלם ולחיות "כאילו אנחנו בתאילנד" - משקפת את הקיצוניות שאליה נדחק הציבור.

הקשר הביטחוני: מלחמה על התודעה

חוסר הוודאות הוא כלי מרכזי במלחמה הפסיכולוגית שמנהלת איראן מול ישראל, כאשר הדיווחים הסותרים וההמתנה הדרוכה נועדו לשחוק את העמידות של האזרחים. המונח "מאניה דיפרסיה" שבו השתמשה מתאר במדויק את המעברים החדים בין שגרה מלאה לבין כניסה למקלטים, מצב שיוצר שחיקה מנטלית מצטברת.

בעוד שמערכת הביטחון פועלת במישור המבצעי, הרי שבמישור התודעתי נראה שהציבור הישראלי, כפי שמשתקף בדבריה של זרמון, הגיע לקצה גבול היכולת להכיל את "ערפל הקרב". הניסיון לקיים "עסקים כרגיל" תחת איומים קיומיים נחשף שוב כיומרה שקשה לתחזק לאורך זמן ללא מחיר נפשי כבד.