אחרי ששיתפה לא פעם במחירים הנפשיים והפיזיים של החזרה מהשבי, רומי גונן ממשיכה לחשוף את ההתמודדות היומיומית שלה - גם כשהיא רחוקה מהבית.
גונן, שנמצאת בימים אלה בפנמה, תיארה כיצד הניסיון להתרחק - לא בהכרח מביא איתו הקלה. "נסעתי רחוק כדי לקבל קצת שקט מהמלחמה, ממעבר בתים, מהרגשה של סכנה וחרדה מתמדת", כתבה, "אבל זה לא באמת עובד ככה".
"בתוך השקט מתחילים להסדק שברים ומתחיל לאט לאט להכנס הרעש", המשיכה, "המחשבות מתחילות לרוץ - גן עדן שלם פה בחוץ, הצבעים הכי יפים שיש ואצלי שחור מבפנים".
רומי גם תיארה את הסיוטים והפלאשבקים: "לא ידעתי שאפשר לחוות או להרגיש
כאילו העין רואה את המציאות, אבל כל תא ותא במוח מריצים לך סיטואציה שונה לגמרי
וזה מפחיד. בחיים לא חשבתי שאצטרך להגיע למצב שאני משכנעת את עצמי שאני בפנמה ולא בבית מסוים בעזה".
לצד הקושי, גונן מתארת גם את רגעי השבירה: "פתאום, בתוך כל השקט הזה הבנתי כמה אני סוחבת איתי שברים, כמה המשקל על הכתפיים הוא גדול, ולפעמים, אני פשוט לא מצליחה להחזיק והרגליים קורסות".
אבל בתוך כל זה היא מדגישה עד כמה השקט נותן לה כוח: "זכיתי במשפחה חדשה כאן שמוכנה לעשות הכל למען האושר שלי, עשייה שיכולה לרפא אותי. פעם ראשונה שאני מחליטה שאני רוצה לעזור לעצמי ולמצוא שלל אופציות לבחירתי, שאני יכולה לצאת לטייל או לבחור מה לאכול, הכל כדי לשים לי חזרה את החיוך על הפנים".
לדבריה, זו גם נקודת מפנה אישית: "פעם ראשונה שאני מחליטה שאני רוצה לעזור לעצמי", כתבה, והוסיפה כי היא מנסה לקבל את המציאות - גם כשזה לא תמיד מצליח. "ואיכשהו, תמיד בסוף אני מוצאת עוד כוח לקום".
את הפוסט סיימה במסר של חיזוק עצמי: "זה מזכיר לי כמה אני חזקה - וכמה אני צריכה להתחיל להגיד לעצמי את זה ובאמת להאמין בזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו