ספיר בורגיל: "היו רגעים שבכיתי לאלוהים ושאלתי למה"

אם חשבתן שיום הולדת בגיל 30 פלוס זה אירוע מלחיץ, תנסו לחגוג אותו כשבמקום קונפטי יורדות עליכם תביעות וזימונים לבית המשפט, ובמקום ברכות בסטורי מהאחד והמיוחד - אתן מקבלות האשמות הדדיות במדורי הרכילות בצהוב זרחני.

ספיר בורגילמציינת היום (ראשון) את היום המיוחד שלה, אבל במקום להעלות תמונה עם בלונים בנאליים וקינוח מושחת, היא בחרה להעלות מניפסט של אישה שלמדה בדרך הקשה שסטטוס חופשייה שווה הרבה יותר מכל תיק מעצבים.

השנה האחרונה של ספיר לא הייתה רק דף חדש ביומן היא הייתה זירת קרב מתוקשרת. המלחמה מול בעלה בנפרד, אברהם אקלום, שכוללת חילופי האשמות קשים שגורמים לעוקבים להרגיש כאילו הם יושבים בתוך הדיונים ברבנות, הפכה את ספיר לאישה אחרת. בפוסט ששיתפה עם 287 אלף העוקבים שלה באינסטגרם היא מודה שבפעם הראשונה בחיים היא פשוט לא התרגשה מהיום הולדת. "השנה הזאת שינתה אותי. לא רק בסטטוס, לא רק בכתובת... היא שינתה לי את הלב", היא כותבת ומתייחסת בגלוי למציאות שבה היא נאלצה לחייך למצלמה בזמן שבפנים היא מתפרקת.

ספיר לא מנסה לייפות את המציאות. היא מספרת על רגעים שבהם חייכה לעולם ובפנים החזיקה את עצמה שלא להישבר, ועל הימים שבהם הרגישה האישה הכי קטנה ולכודה. היא אפילו חושפת את הרגעים הכי אישיים שלה מול הדת: "אני לא מתביישת להגיד שהיו רגעים שבכיתי לאלוהים ושאלתי למה", היא כותבת, אבל מיד מוסיפה שכל כאב כזה בנה בה שריר שלא ידעה שקיים.

המשפט שגרם לעוקבים שלה להבין בדיוק איפה הדברים עומדים הוא: "אני אולי עדיין לא חופשיה לגמרי על הנייר, אבל הנשמה שלי כבר בדרך לשם". בתוך כל המילים היפות שהוסיפה בפיוטיות על עוף החול, ספיר הניחה את האמת על השולחן - המאבק על הגט אולי עדיין נגרר, אבל היא כבר הפסיקה לחכות לאישור של מישהו אחר כדי להרגיש את הערך שלה. היא לא מבקשת השנה עוגת קומות, היא מבקשת חופש - "חופש להחליט, לבחור, לאהוב, לנשום בלי פחד".

בתוך הניסיון לאסוף את השברים, היא מברכת את המשפחה והחברים שנשארו גם כשלא היה נוצץ. ספיר מסכמת שיום הולדת זה לא רק לספור שנים, זה לספור כמה פעמים היא קמה כשהיא נפלה. "אני אישה שעשויה מפלדה", היא מצהירה לסיכום, וקשה שלא להאמין לה.בשורה התחתונה, ספיר אולי חוגגת היום שנה נוספת לקיומה, אבל המתנה האמיתית שהיא מחכה לה לא נכנסת בשום קופסה עם סרט - היא מחכה לה בבית הדין הרבני. עד שזה יקרה, היא מעבירה מסר ברור - גם אם הנייר עדיין חסר, הנשמה שלה כבר מזמן עשתה צ'ק אאוט מהקשר הזה.