לענבל אליקים, בת 30 יש דבר אחד שגורם לה לחרדה של ממש: בננות. "זה מגעיל, דוחה, מחליא", היא אומרת. "אם תהיה לידי בננה, אני לא אגע בה. זה לא נכנס אליי הביתה או למשרד בעבודה, אם באוטובוס מישהו יאכל בננה, אני ארד, אני תמיד על המשמר".
הפוביה קיימת, לדבריה, מאז שהיא זוכרת את עצמה: "אין לי זיכרון ראשון, אבל אמא שלי אומרת שמאז ומתמיד לא הסכמתי לאכול בננות". החרדה מגיעה לידי ביטוי ברפלקס הקאה ובגוף שנכנס לפאניקה.
ענבל טוענת כי יש לה יכולת זיהוי של בננות גם ממרחק רב: "פעם מישהו פתח בננה בקצה השני של החדר, ואני מיד הרחתי וידעתי". היא לא רואה סיבה לטפל בפוביה: "כדי לטפל בזה צריך להיחשף לזה, ואני לא מוכנה, אין מצב. פשוט תבינו אותי" היא מסכמת. "אני הנורמלית, כל האחרים לא. תרחיקו ממני בננות. חוץ מזה, אני אחלה בן אדם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו