מעורר סערה: טרנד הטיקטוק שהפך לניסוי חברתי

רשת טיקטוק סוערת כבר מספר שבועות והפעם לא בגלל בובה מוזרה שנמכרת במחיר מופקע או איזה טרנד בריאות חדש ומוזר. הפעם מדובר בניסוי חברתי שלמרבה הצער חושף כמה גדול הפער בין מה שמטיפים ובין מה שמבצעים בפועל במוסדות הדת.

בסוף אוקטובר, טיקטוקרית בשם ניקאלי מונרו (Nikalie Monroe), העלתה סדרת סרטונים שחשפה את אחד הנושאים הרגישים ביותר בחברה האמריקנית - מידת האחריות החברתית של מוסדות דתיים.

@nikalie.monroe

בסדרה בת 43 פרקים (נכון לעכשיו), היא תיעדה כיצד יותר מ-40 מוסדות דת - כנסיות, בתי תפילה ומרכזים דתיים מכל הסוגים מתעלמים מפניותיה של "אם נואשת" המבקשת עזרה בסיסית לרכישת מזון לתינוקה.

הניסוי שהחל בהאלווין, התבסס על סצנה פשוטה: מונרו התקשרה בשם בדוי לכנסיות שונות ברחבי ארצות הברית, כשהיא מציגה את עצמה כאם חסרת אמצעים עם תינוקת רעבה בת חודשיים ללא מזון לתינוקות. לעיתים שילבה ברקע בכי של תינוק מוקלט כדי להמחיש את מצב החירום. השיחות, שהוקלטו כולן ופורסמו בטיקטוק, חשפו תגובות מגוונות אך רובן היו שליליות ומתחמקות.

במהלך הסדרה פנתה כאמור מונרו לעשרות מוסדות דתיים, ביניהם כנסיות בפטיסטיות, קתוליות, פרוטסטנטיות ואף בתי תפילה קטנים בפרברים. ברוב המקרים נענתה בשלילה. הסיבות כללו נימוקים בירוקרטיים, מחסור במשאבים או חוסר היכרות עם הקהילה.

@nikalie.monroe

בין התשובות שקיבלה: "אנחנו לא עושים את זה יותר", "את לא חלק מהקהילה שלנו", "אין לנו תקציב לזה", ואפילו "זו כנסייה לקשישים בלבד", כשבחלק מהמקרים פשוט ניתקו את השיחה או הפנו אותה למוסדות ממשלתיים.

עד כה, עשר כנסיות בלבד נענו לבקשתה וביקשו לעזור לה. מנגד, כשהתקשרה למסגדים התגובה הייתה שונה: בצד השני הציעו מיד עזרה - שאלו מאיפה היא ולאיזה סוג פורמולה היא נזקקת, ואמרו שיעזרו לה. בתי כנסת לא השתתפו בניסוי.

התגובות השונות מצד מרכזי הדת עוררו דיון ער ברשתות החברתיות, שבו הועלו שאלות על גבולות החסד, על היחסים בין דת למוסר ועל האופן שבו חברה דתית מתמודדת עם מצוקות אנושיות אמיתיות גם כשהן מגיעות מאדם זר.

@vectrayq3tm

מאז פרסום הסרטון הראשון, הסרטונים צברו מיליוני צפיות ועשרות אלפי תגובות מה שהפך את "Church Series" של מונרו לאחת מסדרות הסרטונים הנצפות ביותר בטיקטוק באוקטובר-נובמבר.

תגובות נזעמות ודיונים סוערים הציפו את הרשת בשורה ארוכה של דיונים שהתפתחו: היו מי שטענו שמדובר בניסוי מבריק שחושף את הצביעות של מוסדות הדת, ומנגד אחרים שראו בכך דווקא פרובוקציה לא הוגנת שמטרתה לבייש קהילות מאמינים.

כצפוי, גם מוסדות הדת עצמם לא שתקו. בימים האחרונים החלו כנסיות לפרסם תגובות פומביות כשהן תוקפות ישירות את מונרו. כומר בעיר באטן רוז' במדינת לואיזיאנה שבארה"ב הקדיש את דרשת יום ראשון שלו לניסוי כולו. לדבריו, הוא תמיד הקדיש מזמנו ומהונו לעזרה לזולת, אך הוא תיאר את שיחת הטלפון ממונרו כ"מעשה מלוכלך" והוסיף שמונרו היא "מכשפה רעה שיובא עליה הדין במהרה" אם תעז להגיע לכנסייתו.

@cait_apologist

כומר אחר, לפי עדות של מתפללת שנכחה באותה דרשה, דיבר במשך עשרים דקות על מעשי הצדקה של קהילתו אך סיים בנימה ארסית: הוא תיאר את מונרו כאישה "פתיינית וטיפשה שאינה יודעת דבר" ואף הדביק לה את התווית הפוליטית "ליברלית מוּקצה".

תגובות כאלה רק הגבירו את העיסוק הציבורי סביב השאלה שהעלתה הסדרה מלכתחילה: האם מוסדות דתיים, המפארים את החמלה והעזרה ההדדית מחויבים באמת לנהוג כך גם כלפי זרים שלא משתייכים אליהם?

בינתיים נראה שהסערה לא דועכת. מונרו ממשיכה להעלות סרטונים נוספים, חלקם מציגים שיחות חדשות עם מוסדות נוספים, וחלקם מתמקדים בתגובות הקשות שקיבלה. היא טוענת שכוונתה מעולם לא הייתה להשפיל איש אלא "להאיר על מה שקורה כשמילים יפות על חמלה לא פוגשות מציאות אמיתית".

הניסוי של מונרו הוא הרבה יותר ממסע טיקטוק ויראלי - הוא מראה תרבותית על היחסים בין מוסדות דת לתקשורת המודרנית, על אחריות חברתית בעידן של חשיפה ציבורית ועל כוחן של הרשתות לשאול שאלות שמביכות גם את המערכת הכי עתיקה בעולם - הדת והאמונה.