"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה אנחנו נופלים בקלות לשקרים של החברים הכי טובים שלנו?

מחקר חדש מסין מגלה כי סנכרון בין אזורי מוח אצל חברים, מאפשר לנבא במהירות מי ייפול להונאה - במיוחד כשיש הבטחה לרווח • "אנשים נוטים להאמין לשקרים כאשר הם מבטיחים פוטנציאל לרווח"

,עודכן
0השמעה
אנחנו נוטים להאמין יותר לשקרים של חברים שלנו. צילום: GettyImages

מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Neuroscience חושף כי פעילות מוחית משותפת בין חברים עשויה להפוך אותנו לפגיעים יותר להטעיה מצידם. לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך שהקשרים החברתיים וההבטחה לרווח עלולים לגרום לנו להיות פגיעים יותר וחשופים להטעיה.

המחקר, שהוביל יינגג'יה ליו מאוניברסיטת צפון סין למדע וטכנולוגיה, כלל 66 מתנדבים. הנבדקים ישבו זה מול זה ותקשרו באמצעות מסכים, בעוד החוקרים בחנו כיצד הם מגיבים למידע שמגיע מחברים לעומת זרים.

קשרים חברתיים עלולים לגרום לנו להיות חשופים להטעיה,צילום: GettyImages

המשתתפים נחשפו להקשרים של "רווח" - מידע שמביא תועלת לשני הצדדים - ולעומת זאת להקשרים של "הפסד". "הסיבה העיקרית שבחרנו בהקשרים של 'רווח' ו'הפסד' היא שהם ממחישים כיצד אנשים מתאימים את קבלת ההחלטות שלהם בתגובה לתגמולים או עונשים פוטנציאליים", הסביר ד"ר רוי הואנג, אחד ממחברי המאמר.

הממצאים מפתיעים: הנבדקים נטו להאמין לשקרים בתדירות גבוהה יותר בהקשרי "רווח". פעילות מוגברת נצפתה באזורים במוח הקשורים להערכת סיכונים, לתגמול ולהבנת כוונות. כאשר השקר הגיע מחבר, נרשמה סינכרוניזציה בין המוחות, שהשתנתה לפי ההקשר: רווחים הגבירו סינכרוניזציה באזורים הקשורים לתגמול, בעוד הפסדים הגבילו אותה לאזורי הערכת סיכון.

הנבדקים נטו להאמין לשקרים בהקשרי "רווח",צילום: istockphoto

באמצעות נתונים אלה הצליחו החוקרים לחזות מראש מי ישתכנע מהשקר שסופר לו. לדבריהם, "המחקר מצביע על כך שאנשים נוטים להאמין לשקרים כאשר הם מבטיחים פוטנציאל לרווח", ובמיוחד כאשר הם נאמרים על ידי חברים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר