ארגון הבריאות העולמי דיווח כי יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם חיים עם הפרעות נפשיות - כך עולה משני פרסומים חדשים, World Mental Health Today ו-Mental Health Atlas 2024. הדוחות מצביעים על התקדמות מסוימת אך גם על פערים עמוקים בטיפול, בממשל ובמימון. לקראת פגישת האו"ם בנושא מחלות לא-מדבקות ובריאות הנפש שתתקיים ב-25 בספטמבר 2025, הארגון קרא לפעולה גלובלית נחושה.
חרדה ודיכאון הן ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, ובשנת 2021 השפיעו על 4.4% ו-4% מאוכלוסיית העולם בהתאמה. יחד הן מהוות יותר משני שלישים מהמקרים בקרב גברים ונשים. ההשלכות הכלכליות כבדות: אובדן פריון מוערך בכ-1 טריליון דולר בשנה ובכ-12 מיליארד ימי עבודה. לפי הנתונים, 14.8% מהנשים ו-13% מהגברים סובלים מהפרעות נפשיות. בקרב צעירים, כ-7% מהילדים בגילאי 5–9 ו-14% מבני 10–19 חיו עם הפרעה נפשית, כאשר רוב ההפרעות מתפתחות עוד לפני גיל 25.
בשנת 2021 מתו בהתאבדות כ-727 אלף בני אדם – אחד מכל 100 מקרי מוות בעולם. מדובר באחת הסיבות המובילות למוות בקרב צעירים, במדינות והקשרים חברתיים שונים. מגמת הירידה אינה מספקת, ועל פי התחזיות לא תעמוד ביעד האו"ם להפחתה של שליש עד 2030 אלא תגיע לירידה של 12% בלבד.
למרות ממדי התופעה, בממוצע מדינות מקצות רק 2% מתקציבי הבריאות לבריאות הנפש – שיעור שנותר ללא שינוי מאז 2017. הפערים בין המדינות חדים: מדינות בעלות הכנסה גבוהה מוציאות עד 65 דולר לנפש, בעוד מדינות בעלות הכנסה נמוכה מוציאות כ-0.04 דולר בלבד. זמינות אנשי מקצוע אינה שוויונית: החציון העולמי הוא 13 מומחים ל-100 אלף תושבים, אך בכלכלות חלשות המספר יורד לפחות משניים. במדינות אלה פחות מ-10% מהנפגעים מקבלים טיפול, לעומת יותר מ-50% במדינות עשירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו