"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דוח מטריד חושף כמה אנשים בעולם מתמודדים עם דיכאון וחרדה

לקראת פגישת האו"ם בנושא בריאות הנפש שתתקיים ב-25 בספטמבר, מתפרסם הדוח המטריד • לפי המומחים, רוב ההפרעות מתחילות עד גיל 25 • כ-727 אלף בני אדם התאבדו בשנת 2021 לאחר שחוו דיכאון

,עודכן
0השמעה
דוח מטריד חושף כמה אנשים מתמודדים בעולם עם חרדה. צילום: GettyImages, (אילוסטרציה)

ארגון הבריאות העולמי דיווח כי יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם חיים עם הפרעות נפשיות - כך עולה משני פרסומים חדשים,World Mental Health Todayו-Mental Health Atlas 2024. הדוחות מצביעים על התקדמות מסוימת אך גם על פערים עמוקים בטיפול, בממשל ובמימון. לקראת פגישת האו"ם בנושא מחלות לא-מדבקות ובריאות הנפש שתתקיים ב-25 בספטמבר 2025, הארגון קרא לפעולה גלובלית נחושה.

חרדה מתמשכת היא מצב רפואי שמומלץ לאבחן ולטפל בו בזמן;,צילום: ללא קרדיט

חרדה ודיכאון הן ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר, ובשנת 2021 השפיעו על 4.4% ו-4% מאוכלוסיית העולם בהתאמה. יחד הן מהוות יותר משני שלישים מהמקרים בקרב גברים ונשים. ההשלכות הכלכליות כבדות: אובדן פריון מוערך בכ-1 טריליון דולר בשנה ובכ-12 מיליארד ימי עבודה. לפי הנתונים, 14.8% מהנשים ו-13% מהגברים סובלים מהפרעות נפשיות. בקרב צעירים, כ-7% מהילדים בגילאי 5–9 ו-14% מבני 10–19 חיו עם הפרעה נפשית, כאשר רוב ההפרעות מתפתחות עוד לפני גיל 25.

בשנת 2021 מתו בהתאבדות כ-727 אלף בני אדם – אחד מכל 100 מקרי מוות בעולם. מדובר באחת הסיבות המובילות למוות בקרב צעירים, במדינות והקשרים חברתיים שונים. מגמת הירידה אינה מספקת, ועל פי התחזיות לא תעמוד ביעד האו"ם להפחתה של שליש עד 2030 אלא תגיע לירידה של 12% בלבד.

למרות ממדי התופעה, בממוצע מדינות מקצות רק 2% מתקציבי הבריאות לבריאות הנפש – שיעור שנותר ללא שינוי מאז 2017. הפערים בין המדינות חדים: מדינות בעלות הכנסה גבוהה מוציאות עד 65 דולר לנפש, בעוד מדינות בעלות הכנסה נמוכה מוציאות כ-0.04 דולר בלבד. זמינות אנשי מקצוע אינה שוויונית: החציון העולמי הוא 13 מומחים ל-100 אלף תושבים, אך בכלכלות חלשות המספר יורד לפחות משניים. במדינות אלה פחות מ-10% מהנפגעים מקבלים טיפול, לעומת יותר מ-50% במדינות עשירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר