צפיית בינג' אולי נתפסת כהרגל רע, אך מחקר חדש מאוניברסיטת ג'ורג'יה מציע שיש לכך גם יתרונות.
מחקר חדש: זה מה שצפיית בינג' עושה לזיכרון // אנווטו
לפי המחקר שפורסם בכתב העת Acta Psychologica החוקרים מצאו כי אנשים שצורכים סרטים, סדרות או ספרים בצפייה רציפה נוטים לזכור את העלילה טוב יותר ולהמשיך לעסוק בה בדמיונות ובפנטזיות. כדי לדמיין סיפור, דרוש זיכרון מוצק שלו.
ג'ושוע בולדווין, מחבר ראשי של המחקר וחוקר פוסט־דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה, הסביר: "בני אדם הם יצורים מספרי סיפורים. אחד מתפקידי הנרטיבים הוא היכולת לספק מניעים כמו יצירת קשרים עם אנשים אחרים, תחושת אוטונומיה וביטחון עצמי, וגם ביטחון אישי ותחושת בטיחות. לסיפורים יש דמויות שממלאות את התפקידים האלה, ואנחנו יכולים לספק דרכן את הצרכים שלנו".
לפי המחקר, צפיית בינג' עשויה לסייע לצופים לבנות "עולמות מנטלים, שבהם הסיפור נמשך גם לאחר שהסדרה הסתיימה. סיפורים אלה יכולים לסייע בהתמודדות עם תקופות קשות".
בנוסף, צפייה רציפה עשויה להפוך סיפורים לבלתי נשכחים יותר בכך שהיא עוזרת לחבר בין חוטי עלילה שונים וליצור תמונה רחבה יותר של הסיפור, במיוחד בסדרות ארוכות עם דמויות ועלילות רבות.
עוד נמצא כי אנשים שצופים בבינג' נוטים לחשוב על סיפורים גם לאחר סיומם, הרבה יותר מאשר מי שצורכים תוכן בקצב איטי. בולדווין: "מי שנוהגים לצפות בבינג' לא עושים זאת באופן פסיבי, אלא ממשיכים לחשוב על הסיפורים אחרי כן. הם באמת רוצים להישאר מעורבים בעלילה, גם כשאין להם אפשרות להמשיך ולצפות".
רוב המשתתפים במחקר העידו שהם נוטים לזכור ולפנטז יותר על סיפורים שנהנו מהם או מצאו בהם משמעות רגשית. בסך הכול, סדרות טלוויזיה נמצאו זכירות יותר מספרים, אך בולדווין הדגיש שגם ספרים יכולים להיחקק היטב בזיכרון: "קוראים מושבעים שקוראים ספר שלם ברצף עשויים לזכור אותו טוב יותר ולהמשיך להיות מעורבים בו מנטלית גם לאחר סיומו".
טוב לנו - או רע?
עם זאת, החוקרים הדגישו כי ההשפעות על רווחה נפשית דורשות מחקר נוסף, וכי היתרונות או החסרונות של צפיית בינג' תלויים באדם עצמו.
"יש הרבה ויכוחים אם מדיה היא דבר טוב או רע, אבל זה תמיד ניואנסי," אמר בולדווין. "זה תלוי בתוכן עצמו, בסיבה שבגללה אנשים צופים, ברקע הפסיכולוגי שלהם ובהקשר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו