כשחושבים על מה שאפשר לקבל מטיפול פסיכולוגי - פריצות דרך רגשיות, גבולות ברורים יותר - התאהבות באדם שיושב מולכם כנראה לא עומדת גבוה ברשימה. ועדיין, בדיוק התרחיש הזה יוצר גל של דיונים (ומחלוקת) ברשתות החברתיות.
בסדרת סרטונים ויראלית, כוכבת טיקטוק הסבירה איך היא פיתחה רגשות כלפי הפסיכיאטר שלה - וידוי שפתח מיד שיחה על מה שנורמלי (ומה שלא) כשנוצרים קשרים בחדר הטיפולים. האם זו הייתה אהבה אמיתית? הפרת גבולות? השלכה של פנטזיות המטופלת?
לפי מומחים לבריאות הנפש, חלק ממה שהטיקטוקרית הזו חוותה (לפחות במידה מסוימת) נפוץ יותר משחושבים - ולקשר הטאבו הזה, שדומה להתאהבות, יש שם: העברה.
מה זה 'העברה' - הסיבה הנפוצה למשיכה למטפל?
בהרבה סדרות טלוויזיה (למשל "הסופראנוס") יש לעתים קרובות ניצוץ פלירטטני (או מתח מיני מלא) שמתבשל בין מטופל/ת למטפל/ת שלהם. אבל בחיים האמיתיים, משיכה עזה כלפי המטפל או הפסיכיאטר שלכם עשויה בכלל לא להיות קשורה אליהם.
בפסיכולוגיה, העברה היא כשמפנים באופן לא מודע רגשות, רצונות וציפיות ממישהו מהעבר (נגיד, הורה או אקס) למי שעוזר או מקשיב לכם, מסבירה לורן לרקין, פסיכותרפיסטית מניו יורק. זה מסביר למה אדם עם בעיות נטישה, לדוגמה, עלול להיקשר בצורה יוצאת דופן למטפל שמציע תמיכה יציבה ולא שיפוטית שמעולם לא קיבל מבן זוג לא עקבי. או למה מישהו שמתמודד עם בדידות עמוקה עלול לפרש את תשומת הלב והחום של הפסיכיאטר כסימן לידידות אמיתית - כשבאמת, הם פשוט עושים את העבודה שלהם.
לפעמים, הדינמיקה הזו יכולה אפילו להתפתח למה שנקרא העברה ארוטית. במקרה הזה, רגשות רומנטיים או מיניים נכנסים לתמונה, מספרת ד"ר ג'סי גולד, פסיכיאטרית ומחברת הספר "איך אתם מרגישים?".
זה עלול להתבטא כמטופל שנפגע אישית כשהמטפל שלו לא זמין וצריך לדחות פגישה. ד"ר גולד מוסיפה שזה יכול להתבטא כסקרנות פתאומית לגבי החיים האישיים של המטפל - רצון לדעת פרטים שלא קשורים לטיפול שלכם, כמו חיי הדייטים שלהם, הרקע המשפחתי או סגנון ההתקשרות שלהם.
עד כמה שהעברה ארוטית עשויה להישמע אינטנסיבית, הסיבה שהיא די נפוצה פשוטה: בפגישות, "המטופל לעתים קרובות מרגיש שמקשיבים לו, דואגים לו ומקבלים אותו", מסבירה לרקין. "אז קל לבלבל בין הרגשות המקצועיים והיחסיים האלה לאהבה רומנטית". אבל זה לא אומר שהקשר שלכם באמת רומנטי - או אפילו אמיתי באופן שבו הוא עשוי להרגיש ברגע.
זה בגלל ש"אתם לא יכולים באמת להתאהב במישהו שאתם לא מכירים", אומרת ארין ראנט, פסיכותרפיסטית מורשית משיקגו. "מטופל עלול לחשוב שהוא מכיר את המטפל או הפסיכיאטר שלו, אבל בכל סביבה מקצועית עם הגבולות הנכונים, הם לא מכירים". אז לעתים קרובות, מה שנראה כמו התאהבות הוא בעצם על מה שהמטפל מסמל - דברים כמו נוחות, אישור ואישוש.
איך מטפלים מתמודדים כשהמטופל מפתח רגשות
העברה כל כך נפוצה, שזה משהו שרוב המטפלים מאומנים להתכונן אליו ולהתמודד איתו. במקום להתעלם ממה שיכול להיראות כמו התאהבות לא נוחה או בלתי הולמת, ד"ר גולד אומרת שהפרוטוקול הסטנדרטי הוא לטפל במתח הזה ישירות. אחרת, גבולות חשובים יכולים להיות מטושטשים עוד יותר, מה שהופך את הטיפול בבריאות הנפש שלכם לפחות יעיל (או אפילו מזיק יותר) בטווח הארוך.
כדי לנווט בדינמיקה הזו, ראנט אומרת שהיא בדרך כלל הייתה מתחילה בהסברה למטופל מה זה העברה, מרגיעה שזה טבעי וחוקרת מה עשוי להיות מאחורי הרגשות האלה. (האם אתם חושקים בתשומת לב מהורה? מרגישים שלא מקשיבים לכם בחיי האהבה?) משם, זה עלול גם לדרוש חיזוק גבולות יותר נוקשים, מוסיפה לרקין - כמו איסור על קשר מחוץ לפגישות (אלא במקרה של חירום) או דחיית מחוות פיזיות כמו חיבוקים.
בנקיטת הזהירות הזו, יתכן שהיחסים הטיפוליים יפגעו כתוצאה מכך, כלומר חלק מהמטופלים עלולים להחליט ללכת. ובמצבים מסוימים, פסיכיאטרים יכולים למצוא שזה יותר מתאים להפנות אותם למטפל חדש, במיוחד במצבים אתיים מורכבים יותר (כמו כשהמטופל ממשיך לדחוף גבולות ומנסה לרדוף אחרי מערכת יחסים רומנטית).
בהתחשב באינטימיות והפגיעות הכרוכות בטיפול, להרגיש קצת מחובר זה לגיטימי. בכל זאת, זה לא אומר שהקשר באמת רומנטי - וכל איש מקצוע אתי ומאומן היטב מצויד לשמור על הקווים האלה ברורים לחלוטין.
חשוב לזכור: אם אתם חווים רגשות עזים כלפי המטפל שלכם, זה לא אומר שמשהו לא בסדר איתכם. זו תופעה נפוצה וטבעית שחלק מתהליך הטיפול. הדבר החשוב הוא לשוחח על כך בגלוי עם המטפל - זה בעצם יכול להוביל לפריצות דרך טיפוליות משמעותיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו