כולנו זוכרים את הימים של החוגים אחרי בית הספר - אם זה בלט, הלהקה של הכיתה או אולי למדנו קארטה או התעמלות אמנותית.
זאת היתה השעה שבה הפגנו את הכישורים שלנו, אולי התרגשנו לקראת הופעות סופשנה - ובעיקר היה לנו כיף.
עם השנים אנחנו הופכים לאנשים בוגרים ואחראיים, מה שכמובן מובן, אך יחד עם זאת הרבה פעמים לוקח מאיתנו את החופש ויכולת הביטוי שחוגים כאלה מאפשרים לנו.
אם גם אתם מרגישים צורך לתת לילד או לילדה הפנימית שלכם זמן בשבוע ליצירתיות ותנועה, כן גם כמבוגרים, דעו שזה ממש לא מאוחר.
הנה שבעה תחביבים שיכולים לעזור לכם להתחבר לילד/ה הפנימי/ת שלכם, לפי ד"ר קרוליין פנקל, מומחית לבריאות נפש של מתבגרים.
1. אמנות (ציור, צביעה, קדרות)
אתם לא צריכים להיות הציירים הכי מוכשרים או לדעת איך להפעיל גלגל קדרות כדי לחקור את הצד האמנותי שלכם. קחו ערכת ציור לפי מספרים, ספר צביעה, או קצת חימר שמתייבש באוויר, ותנו ליצירתיות להשתלט.
2. כתיבה למטרת הנאה
מתי בפעם האחרונה כתבתם משהו בשביל הכיף? לא מייל, הודעת טקסט, או סיכום ישיבה לעבודה, אלא משהו שהזרים את המחשבה היצירתית שלכם. נסו לחפש הנחיות לכתיבה יצירתית ותראו לאן המוח שלכם לוקח אתכם. טיפ מאיתנו: הזמן הטוב ביותר לתת לתודעה לצאת החוצה - זה מוקדם בבוקר, לפני שהמחשבות מתחילות להיכנס.
3. משחק בחוץ
אומנם צריך לבחור את השעות הנכונות - כדי שלא יהיה חם מדי, אבל כולנו יכולים ליהנות מקצת זמן באמצע היום להתרעננות בחוץ. בין אם אתם בוחרים בגינון, הליכה, רכיבה על אופניים, או סתם חקירת העיר שלכם, קצת אוויר צח יכול לעזור להעיר תחושת משחק ילדותית.
4. ספורט קבוצתי או ריקוד
אם אתם מחפשים דרך מהנה לזוז, חפשו ליגת ספורט למבוגרים או סטודיו לריקוד באזור שלכם. בניגוד להליכה למכון כושר, ההתמקדות במשחק ויצירתיות במסגרות האלה יכולה להיות מניע פנימי יותר וקל יותר להתמדה בבגרות.
5. נגינה בכלי נגינה או שירה
יש לא מעט עדויות שתומכות ביתרונות של נגינה - כמו למשל היבטים רבים של בריאות המוח, כמו תפקוד ניהולי, זמן תגובה, וקישוריות בין אזורי מוח שונים, וכמובן שזה עושה גם טוב לנפש. שקלו להוציא מהמחסן את הגיטרה שקניתם כילדים, או שתנסו משהו חדש לגמרי - ולגמרי אפשר לשקול פה שיעור עם מורה פרטי או הצטרפות למקהלה המקומית.
6. תיאטרון או אימפרוביזציה
אם יש לכם זיכרונות נעימים מילדות של משחק דמיון או השתתפות בחוג דרמה בתיכון, ראו אם יש קבוצת תיאטרון או אימפרוביזציה מקומית שאתם יכולים להצטרף אליה באזור שלכם. ויש לא מעט כאלה.
7. פאזלים ומשחקים
"פעילויות שמאתגרות קוגניציה, קואורדינציה ויצירתיות - כמו פאזלים, משחקי לוח, או לימוד מיומנות חדשה - יכולות לעזור לשמור על חדות המוח ולהוריד את הסיכון לדעיכה קוגניטיבית", אומרת ד"ר פנקל. הפכו את זה לחברתי על ידי אירוח ערב משחקים עם חברים או נסו ליזום חילופי פאזלים בשכונה שלכם.
למה לעולם לא מאוחר מדי לחזור לתחביבים נוסטלגיים
חזרה לפעילויות או תחביבים מהילדות יכולה להיות דרך נפלאה לכבד את כל הדרכים שבהן השתנינו במהלך הבגרות. זה גם עשוי להיות מועיל לרווחה הנפשית, הגופנית והרגשית שלכם, לפי ד"ר פנקל. "משחק וביטוי יצירתי הם כלים חזקים להקלת מתח ועיבוד רגשי, שעוזרים לאנשים להרגיש יותר נוכחים ומחוברים לעצמם", היא אומרת.
ברמה הנוירוביולוגית, משחק קשור לשחרור דופמין יחד עם הפחתת קורטיזול - בעצם מגדיל הנאה תוך הפחתת מתח. משחק עשוי גם להציע יתרונות נוירוביולוגיים ארוכי טווח לאורך ההזדקנות. ד"ר פנקל מציינת שפעילויות יצירתיות, גופניות וחברתיות יכולות להוריד את הסיכון לדעיכה קוגניטיבית, לתמוך בתפקוד מוטורי, להילחם בבדידות, ואולי אפילו לתרום לנוירוגנזה - היצירה של נוירונים חדשים.
ד"ר פנקל גם תומכת ברעיון שאולי יש יתרונות ייחודיים למעורבות במשחק שקשורים לבגרות. "בלי הלחץ של תחרות או ביצועים, תחביבים יכולים להרגיש יותר מספקים ובני קיימא", היא אומרת. "פעילויות כמו ריקוד או מוזיקה לעתים קרובות עוברות מלהיות על השוואה לביטוי עצמי, מה שהופך אותן לקלות יותר להתמדה בהמשך החיים". לפי מחקר אחד אחרון, הפעילויות היצירתיות האלה לא רק קלות יותר להתמדה כמבוגרים, אלא שהן עשויות גם להיות בעלות השפעות חיוביות משכנעות על בריאות הנפש כשהן נוהגות במסגרת חברתית.
ד"ר פנקל גם מציינת שלמידת מיומנויות חדשות בבגרות יכולה לספק אתגר נפשי בריא למוח, לקדם פלסטיות מוחית, ובתורה לתמוך בבריאות קוגניטיבית כללית. "לא משנה איזה גיל, משחק נשאר חיוני לרווחה שלנו", היא אומרת.
